תרד

תרד - המכון למצוות התלויות בארץ

בעלי תרד מצויה נגיעות של כנימות עלה, עכבישים, תריפסים, אקריות, זחלים של פרפרים שונים, רימת זבוב המנהרות ועוד, ויש לבודקם היטב קודם השימוש בהם. ככל ששיח התרד גדול יותר ונוף העלים מרובה יותר ונופל על גבי הקרקע – מצויים בו עכבישים רבים. הצד הפנימי של עלי התרד מכוסה במעין שכבת שערות דקה, ומטעם זה ומטעם המבנה של עלי התרד, החרקים מוצאים שם מקומות מסתור.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ"כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור חזק, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי רימת זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו.

תרד קפוא – עלים שלימים

הגם שתרד קפוא עובר שטיפות טובות לפני ההקפאה והוא נקי הרבה יותר מתרד טרי, עדיין אין השטיפות מבטיחות את ניקיונו מחרקים, כיון שהעלים נוטים להתקפל, ולא תמיד עוברים את השטיפה הנכונה. ללא 'מיכון' נכון, הם נשארים מקובצים כחבילה אחת ועוברים את מערכות השטיפה, כך שהחרקים 'נוסעים' עם העלים בכל מערכות השטיפה עד הסוף. בנוסף, ראיתי שבחלק גדול ממפעלי ההקפאה התוצרת עוברת שטיפה במים בלבד. זאת ועוד, שהשטיפות אינן יעילות נגד רימת זבוב המנהרות.

לכן למעשה יש להפשיר את העלים, ולאחמ"כ לעשות את כל התהליך הנז' לעיל ב'תרד טרי' [תהליך הניקוי במוצר לאחר הקפאה לעיתים קשה יותר ויש להקפיד היטב על הניקוי. ההקפאה עצמה אינה יעילה להורדת חרקים, אלא ההיפך – היא משמרתם, ראה מש"כ בשו"ת שש משזר ח"א (יו"ד סי' יג)].

תרד – טחון וקפוא

תרד הנמכר טחון ומוקפא, הגם שהוא עבר רק את התהליך של 'עלים שלימים קפואים' כמבואר לעיל, מכל מקום כיון שהוא נטחן דק מאד [יש להקפיד שהטחינה תהיה דקה מאד בגודל של מ"מ אחד, וטחינה דקה כזו, הגם שיש חרקים הקטנים מגודל זה, מ"מ כיון שהטחינה דקה מאד, מסתבר שאם נותרו חרקים הם ודאי נגרסו ונמעכו או נטחנו]. אמנם כל ההיתר של הביטול הוא כשכבר נטחן – נתבטל האיסור, אולם לכתחילה יש לבדוק בצורה יסודית קודם הטחינה.וראה עוד בערך 'ירקות קפואים' בפסקה העוסקת בתרד קפוא קצוץ.

תרד מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, עלי התרד הם בחזקת נקיים. אולם לא בוודאות, ולכן יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,

עלי תרד מיובשים – ראה ערך 'תרד מיובש'.

כנימת עלה על עלה תרד
עכביש (בעיגול הלבן) ואקרית (בעיגול השחור) על עלה תרד
זחל עש פרודניה על עלה תרד
זחל תריפס (בעיגול הלבן) ונמלה (בעיגול השחור) על עלה תרד, למעלה זחל התריפס בהגדלה
למידע נוסף:
אגוז המלך/פרך/קליפורניה - המכון למצוות התלויות בארץ
אגוז המלך/פרך/קליפורניה

אגוז 'מלך' שאוחסן טרם שיווקו [שזה רוב ככל התוצרת בארץ ישראל, כיון שהיא מייבוא בעיקר ממדינות עם טמפרטורה מתונות כמדינת קליפורניה ועוד] עלול לקבל נגיעות

קרא עוד »
כרתי / כרישה / לוף - המכון למצוות התלויות בארץ
כרתי / כרישה / לוף

בירק זה מצויים חרקים ובעיקר יש לחשוש לנגיעות בתריפסים. הנגיעות היא בכל האזורים של הירק, כולל בין השכבות של הירק [עיקר הנגיעות נמצאת בחיבור של

קרא עוד »
חרשוף - המכון למצוות התלויות בארץ
חרשוף

החרשוף הוא מזני הארטישוק [ארטישוק בר], כאשר פרי הארטישוק עצמו קטן יותר והגם שהוא נאכל, מכל מקום עיקר השימוש בצמח זה הוא בעלים שלו. עלי

קרא עוד »
מנגו

פרי המנגו הגדל בחלקות מטופלות הוא בחזקת נקי. אולם מנגו הגדל בחצרות הבתים או חלקה שאינה מטופלת, כמו"כ התוצרת הגדלה במדינות כגון סין, תאילנד ועוד,

קרא עוד »
פטריות שמפיניון - המכון למצוות התלויות בארץ
פטריות

מינים רבים יש בעולם הפטריות ורובם גדלים בטבע, ואף רעילים למאכל. אולם יש כמה סוגים הגדלים בצורה תרבותית, בעיקר 'פקועית המאכל התרבותית' [שמפיניון]. הליך יצירת

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון