מור

עץ המור שמקורו היום בעיקר בתימן ובאתיופיה, צבע השרף של גבעוליו הופך לאחר התקשותם לחום – אדמדם. שרף זה הוא כעין גומי [מסטיק], ומשתמשים בו לשימושים שונים ברפואה טבעית ובפרט למחלות חניכיים ויש הלועסים אותו להקל על הכאבים. השרף, עם התייבשותו, מכיל בתוכו גם עצמים ופסולת שהתקשו עמו, ועלולים להתקשות עמו גם חרקים או נמלים שהיו עליו.

אופן הבדיקה והשימוש:

הבדיקה היא ויזואלית בלבד. פורסים את טיפות השרף על גבי שולחן אור או ממול מקור אור ומתבוננים אם יש עצם זר חנוט בתוכם, את כל הטיפות שמכילות עצם זר מבודדים, ואז מתבוננים האם הם שאריות פסולת [ללא צורה אחידה ומוכרת] או נמלים חנוטות, שאז יש להוציאן ולהשליכן.