ברוקולי

ברוקולי

ירק זה נגוע בנגיעות גבוהה מאד של חרקים, כגון תריפסים, כנימות עלה, זחלי פרודניה ועוד. עיקר הנגיעות היא בינות לפרחים והגבעולים של הברוקולי. בדרך כלל בניעור של הברוקולי על גבי משטח לבן, ניתן לראות חרקים שנופלים על גבי המשטח.

המבנה המורכב של הברוקולי, גורם שלא תועיל השריה כלל לירק, כיון שהחרקים נתפסים בין הפרחים או במקום החיבור של הגבעולים וכיו"ב. ומניסיונות שעשינו, גם לאחר בישול במים רותחים ו/או לאחר שהיה של הירק בתנור חם מאד או אף לאחר הבהוב על גבי האש, לאחר הפרדת העלים נמצאו חרקים מתים אך שלימים בינות העלים.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להפריד את כל הפרחים והגבעולים מהקלח המרכזי, כך שיישאר רק הקלח המרכזי יחד עם הקלחים הגדולים שהתפצלו ממנו, ללא קצוות הגבעולים הקטנים. כשהקלח המרכזי נותר חלק לחלוטין, יש להשרותו במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות. לאחמ"כ יש לשוטפו היטב תחת זרם מים. לפרחים ולגבעולים אין שיטה בטוחה לנקותם, ויש להימנע משימוש בהם.

ברוקולי מגידול מיוחד

בגידול המיוחד, בד"כ כשרות המתמחה בענייני חרקים, משתדלת שלא תהיה כלל נגיעות ואף לא בכמות זעירה, עקב הקושי לנקות ירק זה. בכל אופן לצאת ידי כל חשש, יש להפריד את הפרחים מהקלח המרכזי, ולהשרות את הפרחים, הגבעולים והקלח, במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות. לאחמ"כ יש לשוטפו היטב תחת זרם מים,

ברוקולי קפוא

כאמור, עקב המבנה המורכב של הברוקולי, כמעט ולא קיימת תוצרת שהיא נקיה מחרקים לחלוטין, ולכן, הגם שהיצרנים לוקחים ומבררים את התוצרת היותר טובה – היא עדיין נגועה בחרקים. אין כלל היתר להשתמש בירק זה אף אם הוא קפוא. כל זה, הגם שהתוצרת עוברת שטיפה [ג'קוזי] ויתר פעולות של שטיפה וייבוש, ההקפאה העמוקה לא רק שאינה מיטיבה מבחינה הלכתית עם החרקים, אלא אדרבה, היא משאירה אותם שלימים כמו שהם ואינם מתפרקים גם לאחר שנה ויותר. ולכן אין להתיר כלל שימוש בירק זה גם כשהוא קפוא [ואדרבה, בירק שהוא לאחר ההקפאה הבדיקה קשה מאד, כיון שלאחר ההפשרה התוצרת מתרככת מאד וא"א לבודקה כיאות].

מאידך, אם הירק גדל בתנאים מיוחדים המבטיח כמעט לחלוטין את נקיונו וכבר בשלב זה, ולאחר פעולות נוספות במפעל, מביאים את התוצרת לנקיון מוחלט – יש להתיר שימוש במוצר זה. אולם כל זה בתנאי שיש חותם של ועד כשרות המומחה לעניינים אלו על גבי כל אריזה.

חרקים שנשרו מהברוקולי בזמן הניעור

תריפס על קלח הברוקולי