שומשום

זרעי השומשום גדלים בתוך תרמיל על צמח חד שנתי. השומשום משווק בכמה אופנים: כשומשום לבן, כלומר לאחר הסרת הקליפה [המתבצעת לאחר שטיפות וקליית הזרעים], או כשומשום מלא עם הקליפה. השומשום גדל בעיקר בארצות אפריקה ובפרט באתיופיה.  לאחר האסיף, הזרעים מאוחסנים במחסנים גדולים, ולאחר מיון הם נארזים בשקים גדולים או קטנים, ומשווקים למדינות העולם. במפעלי התעשייה מאחסנים את הזרעים לזמן ממושך ומשתמשים בכמות לפי הצריכה שלהם. המיון של הזרעים אינו מושלם, ולעיתים רבות ניתן למצוא בין הזרעים זרעונים ממינים אחרים או תוצר פסולת חקלאית. כמו כן השומשום, גם לאחר קילופו, איננו תמיד חלק, ולעיתים יש לו פגמים טבעיים ככתמים שחורים וכיו”ב.

 

עקב האחסון הארוך, יש חשש לעיתים לנגיעות של מזיקי מחסן חרקים בוגרים וזחלים המותירים את סימניהם בין הגרגירים. עיקר הנגיעות בשומשום היא בין הגרגירים ולא בתוכו. לעיתים נדירות באחסון עם לחות ובפרט בשומשום מלא, יש חשש גם של מזיקי מחסן זעירים כמו אקריות המחסן.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

זרעי שומשום – יש לפזרם על משטח כהה ועדיף בצבע כתום, ולהעביר גרגיר אחר גרגיר ולבדוק שאין חרקים בוגרים או זחלים הנמצאים ביניהם, ושאין סימני חרקים כעין קורים או גבישים ושאין גרגירים מנוקבים המהווים סימן להימצאות חרקים. באם כל התוצרת נמצאה נקייה, הזרעים מותרים בשימוש. נמצאו חרקים, אם נמצאו רק בוגרים, אזי במידה וכל התוצרת נבדקה והוסרו כל החרקים, מותר להשתמש בתוצרת.

 

אם הזרעים אוחסנו בוודאות  במקום לח [בסתם אין צורך לחוש לחרקים זעירים], יש לבצע סינון לשומשום, באופן שכל הנשורת שנפלה תעבור בדיקה [מומלץ מאד, באם הדבר מתאפשר, לבצע את הבדיקה על מתקן “קל בודק” שמשמש גם כשולחן אור וגם כמסננת, ובעת העברת הזרעים מצד אחד למשנהו, כל הפסולת והנשורת כולל החרקים נופלים למגירה התחתונה, וניתן לזהות בפסולת את סוגי החרקים אם הם קיימים]. אם נתגלו חרקים זעירים כגון פסוקאים או אקריות המחסן, יש להמנע כליל משימוש בתוצרת כיון שקשה מאד להסירם בוודאות [ראה בערך “בורגול“]. במידה ונמצא נקי, יש להמשיך ולבדוק את התוצרת כנזכר לעיל בבדיקה ויזואלית על גבי שולחן אור או משטח.

 

שומשום טחון – לאחר הטחינה הוא בחזקת נקי. ואם הוא אוחסן זמן ממושך, יש לשפוך את התוצרת על גבי משטח בצבע כתום ולראות שהזרימה חלקה, יש לפזר את התוצרת באופן שהוא בודק את כל התכולה, ולהתבונן שאין חרקים בוגרים או זחלים, גושים או קורים. באם נמצאה נגיעות הסרתם מהמוצר הטחון קשה, ועדיף שלא להשתמש במוצר זה.

 

טחינה – ראה בערך “טחינה“.

 

ממתקי שומשום – בתעשייה, השומשום משמש הן לציפוי מוצרי המאפה, או בשימוש בתוך המאפה. בתעשיית הממתקים, לעיתים השומשום הם הרכיב העיקרי כשהזרעים מאוגדים באמצעות דבש וכיו”ב. ולעיתים הם משמשים כרכיב משני. ברור ופשוט שהצרכן איננו יכול לבדוק את התוצרת לאחר שכל הזרעים מחוברים עם הדבש וכיו”ב. ועל כן ברור שעל נותן הכשרות לבצע את כל הנדרש. אלא שגם לאחר הייצור הנקי, באחסון ממושך של הממתק, עלול המוצר לקבל נגיעות מחדש של מזיקי מחסן. ועל כן קודם האכילה יש להתבונן על גבי המוצר ולראות שאין סימני כרסום או אכילה, סימני אבקה או קורים שנטוו על ידי הזחלים.

 

שומשום בתעשיית המאפים – ראה בערך “מוצרי מאפה“, בתחילת הערך, ובפיסקה על מערך הייצור והניקיון באות ב. אמנם למעשה באם השתמשו בשומשום כציפוי, ובזמן האפיה הוא ממול מקור חום, ניתן להניח כי החרק נשרף [הגם שיש יוצאי דופן, ראה תמונה בערך “מוצרי מאפה“].

חרקי מחסן בוגרים בשומשום בעודו באריזתו

 

למידע נוסף:
שוקולד - המכון למצוות התלויות בארץ
שוקולד

השוקולד הוא ממתק שמקורו מפולים הגדלים על עץ הקקאו [ראה בערך “קקאו“]. לאחר ייבוש, שטיפה וקלייה, מסירים את הקליפה עם הנבט וטוחנים עד שמתקבלת כעין

קרא עוד »
צעצועים

צעצועים קיימים בשוק סוגי צעצועים, שממולאים בנסורת, או שיש על גבם מלבושים, שעלולים להתמלא בעש. לצעצועים אלו עלולים לחדור או להגיע כבר מהיצרן, “מזיקי עץ”

קרא עוד »
עשב חיטה - המכון למצוות התלויות בארץ
עשב חיטה

עשב חיטה עשב חיטה, הוא כפשוטו העשב היוצא מהנבטה של זרעי החיטה. את עשב החיטה מגדלים במסגרת מסחרית, אך לעיתים גם במסגרת ביתית. את גרעיני

קרא עוד »
טחינה - המכון למצוות התלויות בארץ
טחינה

ממרח טחינה מבוסס על גרגירי שומשום. תהליך ההכנה כולל הליך של ניפוי וסינון, הוספת מים, קלייה [למטרת ריכוך הזרע שיהיה קל יותר בטחינה ולארומה טובה

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון