שעועית יבשה

שעועית יבשה - המכון למצוות התלויות בארץ

גרגירי השעועית גדלים בתוך תרמילים בצמח שעועית הגינה ממשפחת הקטניות. בכל תרמיל כמה גרגירים. אסיפתם אחת לשנה, ומשווקים בכל השנה מהתוצרת המאוחסנת.

 

השעועית עלולה לקבל נגיעות הן במחובר על הצמח, והן במחסן [ובפרט שזמן אחסונו ארוך]. המזיק העיקרי הן בשטח והן במחסן הוא זרעית השעועית [ ובתמצית, נקבת הזרעית נצמדת אל תרמיל השעועית או על הגרגיר עצמו ומטילה ביצה זעירה [כעין נקודה לבנה] הנצמדת אל השעועית. הזחל בוקע מן הביצה וחודר באמצעות נקב זעיר שהוא יוצר לתוך הגרגיר פנימה, שם הוא מתגלם בנקודה הקרובה לקליפת השעועית. הבוגר שבוקע מן הגולם, צבעו נוטה לשחור. בהגיחו אל אויר העולם, מותיר החרק חור עגול בשעועית. כאמור, חרקים אלו תוקפים הן במחובר והן בתלוש,

 

בנוסף לזרעית, בזמן האחסון עלולים הגרגירים להיות מותקפים גם על ידי מזיקי מחסן נוספים, ובפרט באחסון לקוי, כגון זחלים החודרים למרכז הגרגיר, ומכרסמים את אמצע הגרגיר ומותירים פסולת חרקים מרובה. או לעיתים אף מזיקי מחסן זעירים יותר.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

ראשית, עם פתיחת האריזה רצוי לבצע בדיקה ראשונית ויזואלית בתוצרת או באריזה, ולוודא שלא ניכרים חרקים בוגרים או זחלים, סימני חרקים, אבקה לבנה שנובעת מן הכרסום, או קורים שנוצרו על ידי הזחלים. נמצאה נגיעות כזו, רצוי לא להשתמש בתוצרת זו כלל אף על ידי בדיקה.

 

בנוסף, כאמור, קיים חשש לנגיעות פנימית בגרגירים שאינם ניכרים היטב מבחוץ. ולכן, כדי להבטיח את נקיות הגרגירים, יש להתפיח את השעועית ולדאוג שהקליפה תהיה שקופה כדי לאפשר לבצע את הבדיקה הרצויה. לצורך כך יש להשרות את הגרגירים במים חמים למשך כשלש שעות – כלומר להרתיח את השעועית עם מים. לאחר הרתיחה מסירים מן האש ומשהים בכלי סגור כשעתיים עד שלש.   [ניתן אף להשרות במים קרים למשך הלילה כפי שפירטנו בבדיקת החומוס, אולם בשעועית שבחלק מזניה הקליפה כהה ואטומה, מים חמים פועלים את הנדרש בצורה טובה יותר]. גרגירי השעועית לאחר תפיחתם הופכים שקופים יותר, וניכר בהם היטב האם חבויים בתוכם חרקים או גלמים. סימן ההיכר שלהם הוא בצבעם הכהה שתחת הקליפה. לעיתים יש שינויי צבע או כתמים טבעיים שאינם מהווים סימן לנגיעות.

 

לאחר ההשריה, מפזרים על היד כמות של גרגירים ומתבוננים האם יש בהם חשש לחרקים פנימיים, או האם יש חורים [=שהם סימני הגחה של החרקים] או שאר סימני חרקים. לאחר מכן מצמידים את היד השנייה והופכים את הגרגירים כדי לבדוק את הצד השני של הגרגירים באופן הנזכר לעיל. כל שעועית שיש בה חשש נגיעות מוציאים החוצה, וכל שאר הגרגירים כשרים ומוכנים לאכילה.

 

מאחר שקיים חשש לנגיעות של זחלים בתוך הגרגיר, או שפעולת ההשריה של הגרגירים לא הייתה מושלמת, ויש חוסר זיהוי של הזרעית תחת הקליפה, יש לבדוק מדגמית [=חופן של גרגירי שעועית] בדיקה פנימית, כלומר הסרת הקליפה של הגרגירים וחצייתם לשניים, ואם כל המדגם נמצא נקי, שאר התוצרת לאחר הבדיקה הוויזואלית מותרת באכילה. אולם אם נמצאו חרקים חבויים שלא נתגלו בבדיקה הוויזואלית, אזי באם נמצאו שלשה גרגירים כאלו, יש להסיר את הקליפה של כל הגרגירים ולחצותם לשניים, ולאחר בדיקה של כל גרגיר, התוצרת הנקייה מותרת באכילה.

 

שעועית בעלת קליפה כהה ביותר, רצוי להשרות במים חמים ולא במים קרים. כמו כן על מנת להבטיח את הזיהוי הנכון והמדויק [ולהבטיח זיהוי והבחנה נכונה בין סוגי הכתמים], יש לבצע בדיקה מדגמית [כ-10%] פנימית של הגרגירים, כלומר הסרת הקליפה וחציית הגרגיר לשניים, ובדיקת הנקיות. באם נמצאה נגיעות יש לקלף את כל הגרגירים ולחצותם לשניים, להסיר הנגועים, ולהשתמש בשאר התוצרת.

 

שעועית ללא חרקים – באם השעועית ארוזה באריזת וואקום המקורית, ובאם האריזה נושאת חותם כשרות הבקי בעניני חרקים, הרי שהמוצר בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה. לשימוש חוזר בגרגירים שנותרו באריזה, ללא בדיקה, יש לאחסן את האריזה בקירור. באם האריזה נפגמה, יש לבדוק את תוכנה כתוצרת רגילה וכנזכר לעיל.

 

שעועית קפואה – קודם הקפאתם של הגרגירים הם עוברים השרייה, בישול קצר, והקפאה. וועדי הכשרות המקפידים על עניני חרקים מקפידים לבדוק היטב קודם ההקפאה וגם בזמן קליטת התוצרת, וכמובן גם לאחר הליך ההשריה והמוצר הסופי בדך כלל בחזקת נקי מחרקים. ומכל מקום רצוי ונכון לבצע בדיקת מדגם מהתוצרת. במידה נמצאה נגיעות, חובה לבדוק את כל התכולה שבאריזה.

 

שימורי שעועית – גרגירי השעועית עוברים השרייה ובישול קצר קודם האריזה. וועדי הכשרות המקפידים על עניני חרקים, מקפידים לבדוק  היטב קודם האריזה ובדרך כלל בבדיקות מדגם גדולות גם בזמן קליטת התוצרת, וכמובן גם לאחר הליך ההשריה. המוצר הסופי בדרך כלל בחזקת נקי מחרקים. ומכל מקום רצוי ונכון לבצע בדיקת מדגם מהתוצרת. במידה ונמצאה נגיעות, חובה לבדוק את כל התכולה שבקופסא.

 

וראה עוד בערך שימורים,

תערובת סוגי שעועית – הולנד

זרעית השעועית בשעועית כהה

לאחר ההתפחה קל יותר לזהות את ה"חלון" שבפנים החרק מתחבא

שעועית מזן "פינטו" הכתמים הם טבעיים ואינם סימן לחרקים

שעועית מזן "לוביה" ניתן להבחין בסימני כירסות גסים שאין מקורם מחרקים אלא ממכרסמים אחרים

 

למידע נוסף:
קמח מצה

קמח מצה מיוצר בין היתר משברי מצות, או מצות פגומות. ובדרך כלל בתקופה הראשונה לאחר הטחינה, הקמח בחזקת נקי. אולם באחסון ובפרט באחסון ממושך ולקוי,

קרא עוד »
דגנים תפוחים – שלווה

שלווה, היא חיטה תפוחה [בעיקר מזן "דורום" או "ענבר"], המשולבת עם סוכר, או סוכר חום, או דבש וכיו"ב. תהליך הייצור הוא חימום גרגירי החיטה תחת

קרא עוד »
חינה

צמח החינה [=כופר לבן] גדל בתנאי חום במדינות טרופיות או סובטרופיות וגם בארץ ישראל מגדלים צמח זה. צמח זה הוא עץ נמוך בדרך כלל ונשיר

קרא עוד »
קינואה - המכון למצוות התלויות בארץ
קינואה

קינואה הקינואה, מכונה "דגן-על", או "אם כל הדגנים", בשל עושרה התזונתי. הקינואה עשירה בחלבון זמין ואיכותי, ומספקת איזון כמעט מושלם בין שמונה חומצות האמינו החיוניות

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון