גרעיני אבטיח

גרעיני אבטיח - המכון למצוות התלויות בארץ

גרעיני אבטיח – סקירה מורחבת

גרעיני אבטיח גדלים בתוך אבטיח [בארץ בעיקר מזן “מללי”]. הגידול הוא גידול קיץ. שיטת האסיף כיום היא מכנית, באמצעות מיכון טכנולוגי, שמפצח את האבטיח ומפריד את הגרעינים והכל בעודו בשדה. הגרעינים בשלב זה נקיים מכל חשש חרקים.

 

החל מהשלב זה הגרעינים נכנסים לאחסון עד עונת הקיץ הבאה, כאשר התהליך הוא מיון מפסולת במפעל המיון, אחסנה בשקים גדולים או במתקני סילו גדולים, קלייה במפעלי הקלייה, שם קולים את הגרעינים בתנורים מסוגים שונים, ומשם נכנסים לאריזה סופית לצרכן.

 

בכל אחד מהשלבים המוצר עלול לקבל נגיעות, ולעיתים ממש בזמנים קרובים לאסיף [בבדיקה שנערכה באחד ממפעלי הקלייה הגדולים, בתחילת החורף, לאחר שעבר זמן קצר מהאסיף, כבר ניתן היה לראות מזיקי מחסן שמסתובבים על השקים הגדולים, זאת למרות שהמחסן היה מאוורר ונקי מאד, אלא שהוא לא טופל באופן נכון נגד מזיקי המחסן ששוהים בו כל העת. למרות שבהמשך התוצרת עברה עיקור בקונטיינר מיוחד שתפקידו להרוג את כל המזיקים החיים, אולם עדיין כל המתים נותרו בו, ואם נוצרה בינתיים נגיעות פנימית, גם מיון וסינון נוסף כבר לא יועילו]. הנסיון מלמד, שתוצרת שמגיעה מן האסיף ועוברת את שלבי המיון ונארזת באריזות וואקום גדולות, נשארת נקייה ללא כל חשש חרקים. אלא שבסוג גרעינים שכאלו האמורים לעבור למפעלי הקלייה, ושם הם מאוחסנים, עד הקלייה והאריזה, אין הצדקה להשקעה באריזת וואקום שאחר כך נפתחת שוב. ובפרט כאשר לאחר הקלייה הם יארזו בשקיות רגילות שבשהות ארוכה בחנויות המכירה הם עלולים לקבל נגיעות חדשה, ולכן המפעלים אינם רואים בכך תועלת. אולם אין ספק שאם ננהג בשיווק קטניות כמו מדינות מסוימות בעולם ובפרט באותם שהם מאד רגישים, וכל שרשרת השיווק תיארז באריזות וואקום, נוכל בהחלט לקבל תוצרת שהיא נקייה מכל חשש נגיעות.

 

כאמור עיקר הנגיעות בגרעיני אבטיח הוא של מזיקי מחסן ולא מזיקי שטח. החרקים הם מסוגים שונים, של חיפושיות ועשי מחסן. לעיתים הם חודרים לגרגיר כמעט ללא השארת עקבות, והזחלים מתפתחים בפנים.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

אחוז הנגיעות בגרעיני אבטיח הוא גבוה ביחס לגרעיני דלעת ונמוך ביחס לגרעיני חמניות על כן גם יחס הבדיקה של גרעינים אלו יהיה בהתאם.

 

ראשית, יש להתבונן ויזואלית על הגרעינים שהם נראים שלימים ולא מכורסמים וללא חורים, שאין סימני חרקים ביניהם או בתחתית האריזה ובנוסף לבחון את המצב הכללי של הגרעין, שהוא טרי ולא ישן. לאחר שלב זה, יש לפתוח בדיקת מדגם [כ-10%] מכלל הכמות ולראות שאין כל חשש לנגיעות פנימית, ואזי אפשר לאכול ללא בדיקה. במידה ונמצאה נגיעות פנימית, חובה לפתוח כל גרעין ולהתבונן קודם אכילתו.

זחלים של חיפושית הטבק בתוך הגרעינים

למידע נוסף:
כמון - המכון למצוות התלויות בארץ
כמון

כמון צמח הכמון הוא צמח חד שנתי, שפירותיו [בכל פרי זרע אחד] משמשים כתבלין הכמון. הכמון הוא גידול קיץ, שלאחר אסיפתו הידנית נכנס לאחסון ושיווק

קרא עוד »
תירס

טרי בקלחים – ראה בערכו.   תירס בשימורים – ראה בערכו, וראה בערך “שימורים“.   תירס קפוא – ראה בערכו.   גרגירי תירס יבשים –

קרא עוד »
במבה

במבה חטיף הבמבה כמוצר סופי הוא בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה. *אמנם על ועד הכשרות המעניק את ההכשר, להקפיד לבדוק היטב את התירס קודם עיבודו

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון