אגוז קשיו

אגוז קשיו - המכון למצוות התלויות בארץ

אגוז הקשיו מקורו באמריקה, אולם כיום הוא נפוץ בהרבה מדינות בעולם. לארץ ישראל מגיעה התוצרת בעיקר מארצות אפריקה ומהודו. אגוז הקשיו צומח מעל פרי גדול שצורתו כתפוח [פרי זה אינו משמש למאכל בני אדם]. קליפת האגוז רעילה מאד ומסוכנת באכילה. תהליך קילוף האגוז מורכב מאד: הוא עובר ניקוי, השריה, קלייה, קילוף, יבוש וקילוף נוסף. ולבסוף מתקבל הפרי שצבעו לבנבן וצורתו כחצי סהר. עד השלב הזה – האגוז נקי לחלוטין מכל מיני סוגי חרקים.

אולם בתהליך האחסון, כשהתוצרת עוברת מחסנים ואוניות שהם מוקדים קשים של חרקים, תתכן נגיעות של זחלי עש וחרקי מחסן מסוגים שונים, המותירים סימנים של פירורים, קורים, אבקה וכד'. כיון שלרוב אגוזי הקשיו יש חור טבעי בקצה, הפתוח לחלל הפנימי של האגוז, הזחלים והחרקים חודרים פנימה לעיתים ללא שום סימנים חיצוניים. אגוזים אלו נוטים להתעפש מהר אם הם לא נשמרים באריזה אטומה. כמו כן, האגוזים הישנים יותר מקבלים הצטמקות שבאה לידי ביטוי במראה החיצוני של האגוז.

אופן הבדיקה והשימוש:

התוצרת הנמכרת בארץ הגידול כשהיא טרייה, בדרך כלל נקיה ואינה חייבת בדיקה. במידה ורוכשים תוצרת מאוחסנת או לחילופין במדינות שהתוצרת מיובאת כגון בארץ ישראל, יש חשש לנגיעות של מזיקי מחסן, אולם רמת הנגיעות תלויה מאד בתקופת ובצורת האחסנה. ולכן: באם האגוזים נראים 'בריאים' שלימים ובהירים – די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כרסום ושאר סימנים חריגים. כמו כן, יש לעשות בדיקה מדגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך [יש לשים לב שפעמים בתהליך הקילוף של הקליפה החומה, חלק מפירורי הקליפה נכנסים לתוך האגוז דרך החור הטבעי, ואינם קשורים לנגיעות בחרקים. ורק פירורים שצורתם אחידה מהווים סימן לחרקים]. באם האגוז נראה מצומק, ובמיוחד אם יש עליו סימני כרסום או שאר סימנים חריגים, חובה לחצות כל אגוז לשניים ולבדוק שאין נגיעות פנימית.

קיים אופן שיווק של תוצרת לצרכן הסופי באריזות וואקום, ומצאתי זאת במדינת יפן, ובבדיקות רבות שעשיתי שם, נמצאה התוצרת נקייה לחלוטין.

קיים שיווק של תוצרת באריזות גדולות בוואקום המגיע מן היצרנים, תוצרת זו נבדקה ונמצאה יחסית מאד נקייה, וגם זאת אפשרות להמשיך לשמור על שרשרת השיווק הנקי, להמשיך ולארוז בוואקום גם לצרכן הסופי [שימוש באגוז באופן זה מומלץ מאד אם המוצר הסופי אינו בר בדיקה כגון בשיווק של הקשיו מצופה שוקולד או כיו"ב, כדי להבטיח שהמוצר נקי, ויכול הצרכן לאוכלו כמות שהוא]

פרי הקשיו בקצה התפוח בעודו על העץ
זחל בין אגוזי הקשיו החצויים
חיפושיות בין גרגירי הקשיו
 עש וגולם בתוככי הקשיו
זחל עם פירורים ואבקה בתוך הקשיו
אופן השיווק ביפן של הקשיו בשקיות לצרכן הפרטי
למידע נוסף:
פסיפלורה – שעונית - המכון למצוות התלויות בארץ
פסיפלורה – שעונית

פרי הפסיפלורה הוא פרי 'סובוטרופי' שגידולו מואץ רבות בשנים האחרונות בארץ ישראל. הפרי גדל על צמח מטפס [ראה בספרי שו"ת חלקת השדה ח"א (ערלה סי'

קרא עוד »
אגס - המכון למצוות התלויות בארץ
אגס

באגס תתכן נגיעות 'מגוונת' של חרקים, כגון פגיעה של זבוב הפירות, זחלים של עשי פירות, ועוד. אך כיום החקלאים מצליחים להתגבר על בעיה קשה זו.

קרא עוד »
חבוש - המכון למצוות התלויות בארץ
חבוש

פרי החבוש, עלול להיות נגוע גם מהמטעים המטופלים טוב יותר, ובעיקר ע"י זחל עש התפוח, ולעיתים נדירות יותר ע"י רימת זבוב הפירות [עקיצות רבות של

קרא עוד »
מליסה - המכון למצוות התלויות בארץ
מליסה

עלי המליסה משמשים כתבלין, וכצמח מרפא [יעיל לספוח גזים במערכת העיכול ולהורדת חום] ומצויה בהם נגיעות מרובה כגון: כנימות עלה, אקריות, זחלים של פרפרים שונים

קרא עוד »
ירקות

ירקות ללא תולעים – ראה כל אחד בערכו ירקות מיובשים – ראה בערך "ירקות מיובשים" ירקות מצוננים – ראה כל אחד בערכו ירקות קפואים –

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון