הדלקת נר חנוכה משמן תרומה טמאה, טבל וערלה

הדלקת נר חנוכה משמן תרומה טמאה, טבל וערלה - המכון למצוות התלויות בארץ

הדלקת נר חנוכה משמן תרומה טמאה
כהן שברשותו שמן שריפה [כלומר שמן תרומה טמאה, כגון שקיבלה מישראל לאחר שהפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר משמנו, וכפי שנוהגים גם בזה"ז ובזה האופן מקיים גם בימינו מצות נתינה לכהן בפועל], מותר לו להדליק לכתחילה בזה נרות חנוכה. ואין לחוש מכך שאסור להשתמש לאורה וא"כ לא נהנה הכהן, שהרי אין חיוב עליו ליהנות. ועוד שנהנה מזה שיוצא י"ח, ואף שמצות לאו ליהנות ניתנו, הכא במצוה דרבנן רבים הסוברים דשרי. וראה עוד בשדי חמד (ח"ט, חנוכה כלל ג) וראה עוד בתנובות שדה גליון מס' 15.

ישראל שיש ברשותו שמן חולין, לא ישתמש בשמן שריפה. אולם אם אין ברשותו שמן אחר, פוסק הרמב"ם (תרומות פי"א הי"ח) "מי שאין לו שמן אחר להדליק נר חנוכה מדליק בשמן שריפה שלא ברשות כהן" וזה כמבואר בירושלמי בסוף פרק בתרא דתרומות. וע"ע בתנובות שדה שם.

הדלקת נר חנוכה משמן טבל
פסק מרן השו"ע לגבי הדלקה להנאתו: 'אין מדליקין בשמן טבל' (יו"ד סי' שלא סעי' קטז), ומבואר בש"ך שם שדין זה הן בטבל טמא והן בטבל טהור, והן בהדלקה בימות החול והן בשל שבת. וכל זה נאסר מחמת הנאה של כילוי. מאידך לגבי נרות חנוכה כתב המל"מ (תרומות פ"ב הי"ד) שבחנוכה שאסור להשתמש לאורה יהיה מותר. ובשו"ת אגר"מ (או"ח סי' קצא) פסק הגר"מ פיינשטין זצ"ל שאסור להדליק נר חנוכה בשמן של טבל, מאידך בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז סי' מז) העלה להקל בשעת הדחק. ובשו"ת אבני ישפה (או"ח סו"ס קכח) השווה דין זה לדין תרומה טמאה (המבואר בסעיף הקודם) שאם אין ברשותו שמן אחר יהיה מותר להדליק בשמן טבל. אלא שיש להבין היאך איירי שזה שעת הדחק ואין לו אחר, הרי תמיד ניתן להפריש תרו"מ ויהיה לו שמן מתוקן? וכתב שם באבני ישפה, דאיירי שיש לו מעט שמן ואם יפריש יחסר לו להדלקה.

עוד לדון מצד דין דמשתרשי באיסורי הנאה [ראה להלן לענין שמן ערלה], ועוד יש לדון מדין גזל השבט הכהנים או הלויים, אלא דיש לומר דניחא להם דליעבד מצוה בממונייהו, ובפרט שזה רק מניעת ריוח, ודוק. וראה עוד בחזו"ע בהל' חנוכה בעמ' פו שסתם לאיסור שאין להדליק משמן טבל. ומכל מקום נראה להלכה שאם אין לו כל שמן אחר, ואין לו אפשרות להפריש על זה [כנ"ל], יש על מי לסמוך להדליק משמן טבל.

הדלקת נר חנוכה משמן ערלה
יש מי שכתב להתיר להדליק משמן שנעשה מזיתי ערלה, שהרי אין בזה איסור הנאה כיון שאסור ליהנות מהם, והנאה של המצוה אינה נחשבת משום שמצוות לאו ליהנות ניתנו, אולם העיקר להלכה שאסור להדליק נר חנוכה משמן זית שהוא ערלה, שסוף סוף הוא נהנה במה שחסך מלקנות שמן אחר. והנה בספר שערי אפרים (שאלה לח), הסיק לאסור מחמת שנר חנוכה צריך שיעור הדלקה, וממילא כיון שהוא בשריפה אמרינן כתותי מיכתת שיעוריה, ונמצא שאין בו שיעור הדלקה ויהיה אסור. אך רבים חלקו על טעמו זה של "כתותי מיכתת" והביאם מרן הראש"ל זצ"ל בספרו חזו"ע על חנוכה עמ' פג, יעוי"ש. והבאתי עוד מדברי האחרונים בספר עץ השדה (פ"י סעי' ט).

מכל מקום למעשה, הגם שטעם זה נדחה, יש לאסור שימוש בשמן זה להלכה, מחמת דקא משתרשי ליה באיסור הנאה, שנהנה מהחיסכון שחוסך שמן אחר].

לפי זה עולה שאם אין בנמצא כל שמן או נרות, ואין אפשרות לרוכשם, ולפנינו שתי אפשרויות או להדליק משמן זית של ערלה, או שלא ידליק כלל, לכאורה, כיון שאיננו מרויח מאומה, אין בזה איסור. [אלא שברור שאת נר השמש פשוט שלא ידליק משמן זה, וגם צריך להיזהר שלא יהנה מהאור בהגיע זמן ההיתר של ההנאה כגון לאחר חצי שעה]. ולכאורה לא יברך על זה, כיון שסו"ס לדעת האומרים שכתותי מכתת שיעוריה, אסור בהדלקה, והגם שדבריו נדחו כדלעיל, מ"מ לברכה חיישינן, וראה עוד בעץ השדה (שם) מש"כ בד"ז.

מאמרים נוספים:
מעלת ליל שבועות - המכון למצוות התלויות בארץ
חגים ומועדים
מעלת ליל שבועות

כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה. לאחר הזדככות ועליה של ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר, מגיעים ישראל ליום הנכסף, יום קבלת התורה. בכל דור ודור,

קרא עוד »
הפרשה בזה"ז מהרע על היפה - המכון למצוות התלויות בארץ
תרומות ומעשרות
הפרשה בזה"ז מהרע על היפה

כתב מרן השולחן ערוך (סימן שלא סעיף נב): 'אין תורמין אלא מן היפה. ונראה לי דהשתא דלאיבוד אזלא מפני הטומאה, אין להקפיד בכך. ומיהו במעשר

קרא עוד »
דיני וידוי מעשרות

מצוות וידוי מעשרות לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתוודות לפני ה’, וזהו הנקרא “וידוי מעשרות”. ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו

קרא עוד »
קיצור דיני נטע רבעי

הלכות נטע רבעי א. נאמר בתורה (ויקרא יט, כד): "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה"', ודרשו חז"ל בגזירה שווה "קדש קדש" ממעשר שני,

קרא עוד »
קיצור דיני ערלה

הלכות ותמצית דיני ערלה א. נאמר בתורה (ויקרא יט, כג): "וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה

קרא עוד »
קיצור דיני ביעור מעשרות

הלכות ביעור מעשרות א. בשנה הרביעית ובשנה השביעית לסדר השמיטה בערב יו"ט האחרון של פסח, מקיימים מצוות "ביעור מעשרות". ב. כיצד היא מצוות הביעור? כל

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון