הרכבת עצי סרק

אין מרכיבים עץ סרק על עץ מאכל, וכן להיפך, בין בארץ ישראל ובין בחו"ל. סרק על סרק שאינו מינו מותר. ויש שכתבו שנכון להיזהר גם בזה.

מקורות: בתוספתא, מובאת בירושלמי כלאים פ"א ה"ז: תני אין מרכיבין עץ סרק על גבי עץ מאכל, ולא עץ מאכל על גבי עץ מאכל, מין בשאינו מינו, מניין, ת"ל 'את חקותי תשמורו'. וכן פסקו בטושו"ע סי' רצ"ה ס"ג, ולא הובא חולק לזה. ואמנם הרמב"ם השמיט ולא כ' דין זה, ויש שדייקו (רדב"ז פ"ב ה"ט, משנה ראשונה על כלאים פ"א ה"ז) שלא ס"ל כך להלכה, ומותר, אולם מסתימת הטור והב"י והשו"ע ורמ"א שלא הביאו בזה חולק נראה שסוברים שהרמב"ם לא חולק בזה.

הרכבת סרק על סרק – מדויק מהברייתא הנ"ל שמותר, וכן נקטו הפוסקים. ועיקר הטעם משום שכל עצי הסרק כמין אחד הם. אמנם כ' הסמ"ק, הביאו הב"י והרמ"א (שם ס"ו) ש"הואיל ואין רוב העולם מכירין רוב המינין, טוב ליזהר מכולן". ובחת"ס (שו"ת ח"ב יוד סי' רפז) כ': אבל לע"ד דשומר נפשו ירחק מהם ויחשוש לאידך גירסא דגם אילני סרק לא יבריכם זע"ז, ומכ"ש לפי הטעם שכ' רמב"ן שאין לך עשב שאין לו מזל למעלה שאומר לו גדל, והמערב המינים מבלבל כוחות שלמעלה.

ונוסיף, כמה גדולים דברי חכמים שחששו בזה, שכבר מצינו כמה צמחים ואילנות שרגילים להתייחס אליהם כעצי סרק, ויש מקום לדונם כעצי פרי.