שלום רב, שאלו אותי שיש שיטה להשריש עץ ורדים בתוך בצל, ושותל אותו באדמה וע"י כך נוצר הרבה פרחים. אם יש בזה כלאים, לכאורה הבצל
לאחרונה חברי החלו לעסוק בשיטה חדשה לגידול צמחים, הכוללת הכנסת ענף של עץ לימון לתוך תפוח עץ או תפוח אדמה, ולאחר מכן נטיעתו באדמה כדי לעודד יצירת שורשים. השיטה הזו נשמעת לי מעניינת וחדשנית, אך התעוררה לי שאלה הלכתית: האם יש בכך בעיה של כלאיים? אשמח לדעת האם מותר להשתמש בשיטה זו.
הרכבת ענף לימון בתוך תפוח אדמה אסורה. לגבי הרכבתו בתוך תפוח עץ, באם התפוח מכיל גרעינים ההרכבה אסורה, ואם הוא נטול גרעינים ההרכבה מותרת.
מקורות – שאלה דומה לכך הובא בפת"ש סימן רצ"ה סק"א וז"ל: 'עיין בתשובת חתם סופר סי׳ רפ״ז … נלע״ד דלא שייך הרכבה אלא בשני המינים מגודלים למעלה מהקרקע או לכל הפחות שעתידים שניהם לעלות מהקרקע משא״כ הכא שהחטה הזאת כלה ובלה בארץ רק גורמת שתשרש השושנה כו׳ ע״כ איני אומר בזה לא היתר ולא איסור והמחמיר תע״ב ע״ש'. והיינו שהחת"ס הסתפק בדבר משום שאין כאן הרכבת ב' מינים דהחטה כלתה בעפר, ומרן החזו"א (כלאיים סי' ב' ס"ק י"ז) כתב, והנה הדבר תלוי אם החטה משתרשת ומזדווגת עם הענף שאם היא מזדווגת חשיב כלאים והוי הרכבה גמורה, ואם החטה אינה מצמחת רק בלתה ומלחלחת את הענף להשתרש אין כאן הרכבה, וקשה להכריע הדבר והדעת נוטה דמצמחת ומזדווגין השרשין. ע"כ. והיינו דדעת החזו"א נוטה לומר שיש כאן תערובת בשרשים דאף החיטה משרישה.
ולכאורה יש לעיין דמה בכך והרי דעת מרן (סעיף ה' ו') לפסוק כהרא"ש דתערובת אילן בשורש אין כאן תערובת ב' מינים, דצריך שב' המינים יהיו מעל הקרקע דשורש בעלמא אינו נחשב מין אחר, ודלא כהר"ן דאף הרכבת אילן בשורש הוי הרכבה. א"כ כיון החיטה בלתה וכלה בעפר נידונת כשורש בעלמא. וצריך לומר דכיון דתחילת ההרכבה היא בפרי אף שנהפך אח"כ לשורש אינו נידון כהרכבת שורש אלא כהרכבת פרי [כן ביאר לי מורינו הגרש"ז רווח שליט"א, ראה להלן].
ופניתי אל ראש המכון, מורינו הגרש"ז רווח שליט"א, בבקשה לקבל חוות דעתו להלכה בנוגע למחלוקת זו. בנוסף, ביקשתי לברר את התהליך העובדתי המתרחש בעת הכנסת ענף לתוך תפוח עץ או אדמה, והשיב לי: למעשה דברי מרן החזו"א אינם קשורים כלל למחלוקת הרא"ש והר"ן שהזכרתם [ואדרבה בריש סי' ב אם תעיינו שם, תראו שמרן החזו"א דחה את הוכחת הש"ך מהתוס', שאין משם ראיה. ולפי"ז אחר שהש"ך החמיר כר"ן כי תוס' ס"ל כוותיה, ואחר שהחזו"א דחה הוכחה מדברי התוס', שבנו להכרעת השו"ע כדעת הרא"ש שמותר. וראה עוד בדברי מרן החזו"א בסי' יג אות י]. אלא כל דבריו הם פשוטים וברורים, ואינם צריכים עיון רב, שהרי הרכבה נאסרה בין שמרכיב ענף לענף או ענף לתוך פרי, כל שיש איחוי ביניהם הוא עובר על איסר כלאים שאת זה אסרה תורה. ואפילו אם הפרי הסופי לא משתנה. והוא הנאמר במשנה בריש מסכת כלאים (משנה ח) שאין תוחבין זמורה לתוך האבטיח, והיינו משום הרכבת אילן בירק וכמבואר בירושלמי, ובר"ש והריבמ"ץ שם, ויעוי' במפרשים שם ודוק. ומכל מקום למעשה כל שיש שורשים לשניהם ושניהם משתרשים זה גופא איסור כלאים, וממילא לזה התכוון מרן החזו"א, שאם אין השרשה של החיטה, אין כאן איסור כלאים, ואם יש השרשה, ממילא הוי איסור כלאים. ואינו קשור לדין זורע מינים זה ליד זה דשרי ולא חיישינן לתערובת בשורשים.
ולגבי המציאות, יש להבין שכדי שהענף ישריש יש צורך בזמן ההכנסה לאדמה להגיע למצב שיש לו רקבון כל שהוא בלי שיגיע לעובש, ולכן להשריש ייחור באדמה זו עבודה לא קלה של התאמה. בשיטה המתוארת לעיל, הוא פשוט משתמש בפרי שישמש עבור כחומר אורגני ויסייע היטב להשרשה של הענף. למעשה אם עשה זאת בתוך תפוח אדמה, ודאי שגם התפו"א ישריש מהעיניים שיש לו. ואם יעשה מתפוח עם גרעינים, גם שם הם ישרישו, ובשניהם תהיה בעיית כלאים. ומאידך בתפוח ללא גרעינים, לכאורה אין השרשה שם אלא רקבון, ובכה"ג אין כאן הרכבה האסורה וכדברי מרן החזו"א זיע"א.
*השאלה והתשובה עשויים להתפרסם באתר לטובת הכלל, בהתאם לשיקול דעת מנהל האתר.
שלום רב, שאלו אותי שיש שיטה להשריש עץ ורדים בתוך בצל, ושותל אותו באדמה וע"י כך נוצר הרבה פרחים. אם יש בזה כלאים, לכאורה הבצל
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.