עיסת הסופגניות או לביבות, הגם שהם עיסות רכות יותר, מכל מקום אינן נחשבות כעיסה דלילה, אלא כעיסה שבלילתה עבה כשל "לחם", אולם כיון שסופם טיגון ולא אפיה, נחלקו הראשונים אם הם חייבים בהפרשת חלה, והכרעת מרן השולחן ערוך (יו"ד שכ"ט ס"ג) שעיסה זו פטורה מהפרשת חלה. אולם יש שכתבו להחמיר ולהפריש ללא ברכה לחוש לדעות המחייבות, וכך נהגו ברוב המקומות והוא המנהג הנפוץ וראוי לנהוג כך.
והארכתי בזה בשו"ת חלקת השדה חלק א, וביתר אריכות בספר תבואת השדה השלם (הנד"מ בפרק ה סעי' ג). ובתוך הדברים גם ציינתי שם את המשנה האחרונה כפי שתפסה מרן הראש"ל רבינו הגרע"י זצוק"ל, כאשר בזמן כתיבת התשובה הנז' (בשנת תשנ"ז) נכנסתי אל הקודש פנימה ושאלתיו הלכה למעשה היאך לנהוג בזה והורה לי בזה שראוי להפריש בלא ברכה לצאת ידי החולקים.
אלא ששוב לאחר כמה שנים נדפס ספר הליכות עולם למרן הגרע"י זצוק"ל ובהארותיו על הרב בא"ח הנז' (פר' שמיני הלכות חלה עמ' רכד), כתב שלמעשה אין צריך להפריש חלה כלל ואפילו לחומרא, וכדעת מרן השו"ע, כיון שהכרעתו היא הכרעה גמורה, ועוד שחלה בזה"ז דרבנן ואזלינן לקולא. וכ"ז דלא כמ"ש לי בעל פה. אלא שכמדומני מנהג העולם להחמיר בזה וכדעת הש"ך ושאר אחרונים הנז'. והנה שוב מצאתי בחזו"ע (הל' יום טוב עמ' סח הערה קלג) שאחר שהביא את דברי הבן איש חי, הוסיף: "וטוב לחוש לזה". והנה ספר זה נכתב בשנת תשס"ג, והוא משנה אחרונה [כשספר הליכו"ע ח"ה נדפס בשנת תשס"ב], ואם כן חזרנו להוראתו בעל פה שטוב לחוש ולהפריש בלא ברכה לצאת י"ח החולקים. [ועוד כתבתי שם לדון בדין ברכת הנהנין ששם מרן השו"ע כתב שירא שמים יצא ידי חובת שניהם, יעוי"ש].
כל האמור לעיל רק בסופגניות המטוגנות בשמן עמוק, בימינו מצויים סופגניות אפויות בתנור, ואלו ודאי דינם ככל דברי מאפה.
פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 183
