אופן הבדיקה והשימוש:
אופן הבדיקה בפירות אלו מהקשים יותר, כיון שהליך הניקוי, גורם לפרי להתפורר, ולכן נמנעים מלהשתמש בו ללא כשרות ופיקוח מיוחד בזמן הגידול.
על מנת להגיע לפרי נקי מחרקים, יש להקפיד על התהליך הבא: מסירים את עוקץ הפרי, משרים את הפירות בחומר השריה למשך כ-5 דקות, שוטפים היטב את כל פרי בפני עצמו תחת זרם מים חזק. מתבוננים היטב בכל פרי ופרי תחת מקור אור או במקום מואר היטב, אם אין מצויים זחלים או סימני כרסום של זחלים, ואם אין חרקי שדה. יש לתת תשומת לב מיוחדת לאזור העוקץ של הפרי, ובין הגומות החיצוניות של הפרי [פעמים רבות יש כעין 'קוים' שהם 'שערות' שעל הפרי ואינם חרקים]. באם נמצא הכל נקי מחרקים או מסימנים חריגים. יש לפתוח מדגמית כמה פירות ולהתבונן שאין בפנים זחלים. במידה ונמצא נקי הפירות מותרים באכילה. במידה ונמצא אזור בפרי רך וממוסמס חובה לפתוח ולראות אם יש בו רימה של זבוב הפירות. במידה ונמצא נגוע, חובה לפתוח את כל הפירות.
בפירות שנלקחו ממטעים שאינם מטופלים, יש לחצות את כל הפירות, ולהתבונן בפנים שאין רימות. במידה והפרי נקי, ממשיכים את שאר תהליך הניקוי, השריה וכו' וכאמור. אולם במידה ונמצאת נגיעות פנימית, אין להשתמש בפירות אלו.
אסנה קפוא
ראה להלן בערך תות שדה קפוא, למעשה ברוב ככל הבדיקות שנבדקו פירות אלו משיווק כשהם קפואים [לאחר שעברו עיבוד], נמצאה נגיעות גבוהה מאד של כ-30 אחוז בממוצע [כשבפטל האדום הממוצע היה פחות מזה, ראה להלן בערכו].
אסנה לפני ואחרי ההבשלה בעודו על העץ
תוצרת המשווקת קפואה
