הרימון נתקף על ידי חרקים ומזיקים שונים. במטע שאינו מטופל או בעצים בודדים שבחצרות הבתים, נתקף הפרי הן בכנימות מגן שמתמגנות ויושבות על קליפת הפרי, ולתוככי הפרי חודר 'כחליל הרימון' [ראה ערך 'כחליל הרימון' את תיאורו של הזחל]. הזחל חודר מבעל לקליפה כשהוא מותיר נקב שנראה ברור, בד"כ סביב הנקב ניתן להבחין בפירורי פסולת. הזחל חודר עד לגרגרי הפרי וניזון מהם. אזור אכילת הזחל נרקב וצבעו משתנה לצבע חום כהה. כמזיק משני ניתן לראות את מזיקי התסיסה חודרים לפרי בפרט באזור שנרקב ע"י כחליל הרימון, אולם ניתן לראות חרקים אלו גם כמזיק ראשוני בפרי שהתבשל כל צורכו. בנוסף ניתן למצוא תקיפה של רימת זבוב הפירות החודרת לפרי מבעד לקליפה. ניתן להבחין ברימה על הגרגרים בקלות עקב צבעה הלבן, ומשום שהאזור הנגוע על ידה הופך להיות כהה יותר משאר הפרי.
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור, פירות שמגיעים מחקלאים בשיווק מסודר, הם בדרך כלל נקיים. אולם פעמים ובפרט בשנים מסוימות ניתן למצוא נגיעות של זחל 'זבוב הפירות' [יש שנים שיש ריבוי גדול מאד של פגיעת הזבוב, ולא תמיד מטפלים כיאות נגד הזבוב, ובשנים אלו נמצאו מטעים מרובים של סוגי הפירות השונים ובניהם הרימון, נגועים ברימות של זבוב הפירות]. ולכן למעשה ראוי לבדוק את הרימון לאחר חצייתו לשניים, ולראות שאין אזורים כהים יותר בתוך הפרי או רכים יותר. במידה ונמצאה נגיעות של זחל, יש להקפיד ולבדוק היטב את כל התוצרת.
בתוצרת המגיעה ממטעים שאינם מטופלים, חובה לבדוק היטב קודם האכילה. ראשית יש להתבונן על צידו החיצוני של הפרי ולהתבונן אם יש חורי נבירה. כמו"כ, יש להתבונן באם יש כנימות ממוגנות על גבי הקליפה [במידה והם אינם יורדים בקלות, סימן שהם כתם בלבד ולא כנימות], באם יש כנימות, יש לשים לב בזמן חציית הפרי או קילופו שהכנימות לא יעברו לתוך הפרי. לאחר חציית הפרי לשניים, יש להתבונן שאין זחלים, אזורים נגועים וכד'. במידה ונמצאו אזורים נגועים – יש להסירם מהפרי. במידה ונמצאה נגיעות של זחלים, יש לנהוג זהירות יתירה בבדיקת יתר הפירות.
הכתמים החומים המצויים לפעמים בתוך גרגרי הרימון, אינם סימן לחרקים, אלא מגידול טבעי. כמו"כ, הפירורים שבכתר הרימון אינם סימן לנגיעות אלא אבקנים של הפרח.
מיץ רימונים
בחזקת נקי ומותר בשתייה ללא בדיקה,
זחל כחליל הרימון בתוך הפרי
רימת זבוב התסיסה על רימון
