פול יבש

פול יבש

הפול גדל בתוך תרמילים על צמח חד שנתי. בתקופת האביב, במשך זמן קצר ביותר, ניתן לרוכשו מקטיף טרי, אך במשך השנה הוא משווק באופנים הבאים: כתרמילים ירוקים קפואים, כפולים בודדים קפואים, כפול המיובש בתנור בעודו ירוק או כפול יבש שמשנה את צבעו מירוק לחום עקב זמן ייבושו הארוך. אפשרויות אלו מתאימות לרוב השימושים בתעשיית המזון., אך לאופן המאכל המסורתי של הפול, מתאים רק הפול היבש. הפול היבש משווק בשני גדלים עיקריים, קטן יותר וגדול יותר. הוא משווק הן בצורתו השלימה עם קליפה, או כפול חצוי.

אופן הנגיעות, הבדיקה והשימוש בפול טרי, קפוא עם תרמילים וללא, מבואר בכרך ג בערך "פול ירוק", ראה שם.

פול המיובש באופן טבעי, מאוחסן למשך שנה ויותר, וחרקי מחסן עלולים לחדור אליו ולהתגלם בתוכו. עיקר הנגיעות בפול היבש היא הזרעית, המגיעה לעיתים עם הפול מהשטח, ולעיתים בתלוש, כלומר במחסנים. אופן הנגיעות בזרעים הוא בדומה למצוין לעיל בעדשים [ראה בערכם] וכמפורט לעיל בדברי המבוא בערך "זרעית השעועית". חשוב לציין, כי החדירה של הזחל אל הגרגיר איננה ניתנת כמעט לזיהוי, וכן בזמן ההתגלמות, שאז לכאורה הגרגיר נשאר שלם, ואף בגרגיר חצוי, בזמן שההתגלמות הייתה בחצי אחד, המשטח של הפול משני חצאיו נראה שלם [וכפי שנראה בתמונה].

במעבדה של המכון נערכה בשנה האחרונה [תשע"א-תשע"ב] בדיקה רחבת היקף על כ 30 שקים [של 25 ק"ג = כ 750 ק"ג]  של פול יבש שמקורו מאנגליה. ממצאי הבדיקה מעלים שיש נגיעות פנימית של זרעית מעל 20% של הסך הכללי, ולעיתים היו שקים שהנגיעות של הזרעית היתה מעל 40%. כך שחובת הבדיקה של התוצרת כולל בדיקה פנימית צריכה להיעשות בצורה מאד יסודית.

בנוסף למזיק העיקרי שהיא הזרעית, יש לחשוש לנגיעות על ידי חרקים אחרים בוגרים או זחלים, ובאחסון עם לחות גם לפסוקאים.

אופן הבדיקה והשימוש:

הניסיון מלמד, שבפגיעה של זרעית בפול, למרות שקליפת הפול אטומה, ניתן להבחין בכתם כהה, והכתם ניכר מעט יותר לאחר השרייה [במים קרים כ – 10 שעות, או במים חמים כ – 3 שעות לאחר הרתחת הפולים].בפול יש כתם טבעי המופיע בדרך כלל במקום קבוע בין שני חצאים, שאיננו סימן לנגיעות, אולם כתם זה בהיר יותר ואינו עמוק, ובמקום קבוע, ושונה מכתם שהוא סימן לנגיעות. ולכן כל כתם במקום אחר הוא בחשש שיש בו נגיעות, ואף באותו מקום כאשר הוא שונה מהכתם הרגיל הוא בחשש לנגיעות.

למעשה, מעיקר הדין אפשר להקל, ובפרט בשעת הצורך, להשרות את הפולים באופן המבואר לעיל, ולבדוק כל גרגיר מכל צדדיו [ואין להסתפק בדיקה שטחית על כף היד של הגרגירים משני צדדיהם], ולהסיר את הפולים הנקובים. ובפולים שיש בהם כתם שמהוה סימן וחשש לנגיעות, יש לקלף ולחצות לשנים. כן יש לנהוג בבדיקה זו בכל הפולים עד האחרון שבהם. כמו כן, פול שלאחר השרייתו קליפתו נפתחה, יש צורך לקלפו ולחצותו [משום שיש לחשוש שקליפתו של הפול נפתחה בהשרייה עקב נקב כניסת הזחל, לאחר ההשריה התרחב והקליפה נקרעה].

הדרך הבטוחה ביותר, ללא כל ספיקות, לוודא את מצב הנגיעות של  פול יבש, הוא להסיר את קליפתו לחלוטין ולחצות את הגרגיר לשנים. ואזי ניתן לזהות בוודאות האם הוא נגוע או לא. כלומר, שכאשר הוא שלם משני צידי מחצית הפול, בוודאי שהוא נקי גם בפנים ואפשר להשתמש ללא חשש. בכדי להקל את הסרת הקליפה וחציית הגרגיר לשניים, יש להשרות את גרגירי הפול במים קרים למשך הלילה, או להרתיחם, ולהשהות את הפולים במים החמים למשך מספר שעות עד שיתרככו.

פול בשימורים – ראה לקמן בערך "שימורים".