מים
המים בעודם גלויים, הן בארץ והן בעולם, הן המים המתוקים והן המים המלוחים, מכילים בעלי חיים זעירים לרוב, וממינים וסוגים שונים. הנגיעות העיקרית היא של בעלי החיים הזעירים המכונים זואופלנקטון (כך מכונים כל בעלי החיים הזעירים מ- 4 מילימטרים) המרחפים במים. הזואופלנקטון ניזון מאצות הים [פיטופלנקטון] בכמות של 100% מגופו מידי יום. זנים רבים המכונים זואופלנקטון מוכרים בעולם, לדוגמא בכנרת קיימים 40 מינים, כאשר 20 מתוכם הם השכיחים ביותר ונמצאים באגם כמעט בכל תקופות השנה. בין יתר המינים המצויים ניתן לציין את משפחת הקופופודה (Copepoda) "שטרגליים", שהם סרטנים קטנים בעלי גוף דק ומוארך, שמסוגלים לחיות גם בשלוליות ובמקום טחב. התפתחותו בדרך של גלגול וזמן התפתחותו מזחל עד בוגר לוקח בין חודש לחודשיים. בעולם מוכרים מעל 10,000 מינים של משפחה זו. הגודל הממוצע שלו נע בין 0.5 מ"מ עד 2 מ"מ, אם כי קיים גם זן יותר נדיר שגודלו 0.1 מ"מ. בנוסף, קיימים מיני זואופלנקטון שחיים בעיקר במים מתוקים כגון משפחת Cladocera המכונים גם פרעושי מים או דפניים , ועוד מינים נוספים. הצד השווה בכולם שהם זעירים ביותר וצבעם שקוף. קבוצה נוספת היא "ימשושים", רימות של יתוש מצויץ (Chironomus), שאמנם הבוגרים אינם עוקצים כשאר יתושים, אך הרימות שלו שמתפתחות במים גלויים מהוים מטרד [המחושים של הזכר שעירים מאוד, ולכן הם נקראים ימשושים – מלשון מישוש]. רימת הייתוש ניזונה אף היא מהרקב שבאגם. צבע הרימה אדמדם-חום, וגודלה נע בין 0.5 ס"מ עד 1.5 ס"מ. בעונות הקיץ התפתחותם מרובה ובתקופה של שלש שבועות הם מסיימים את מחזור חיים שלהם (בוגר – יומיים, ביצה – יומיים, זחל +גולם – כשלושה שבועות). ריכוז הזחלים על קרקעית הבריכות יכולה להגיע ל-10,000 למטר מרובע ואף יותר מכך. בשנת 2005 התגלו בברזים שבבתים כמות גדולה של רימות ימשושים שהגיעו עם המים מהמוביל הארצי ומדוודים המונחים על גגות הבתים, והוצאו הנחיות מסודרות לטיפול במים הביתי וניקוי הדוודים.
בארץ ישראל, קיימים ארבעה מקורות עיקריים של אספקת מים. אגם הכנרת, שמספק מים למחצית מתושבי ארץ ישראל [טבריה מקבלת ישירות לאחר מערך סינון, ושאר המקומות בארץ באמצעות "אתר אשכול"]. המקור השני הם מי תהום באמצעות קידוחים. חלק מהקידוחים נעשים באיזורים ההרריים [אקוויפר ההר], והחלק האחר לאורך מישור החוף [אקוויפר החוף]. מקור שלישי הם מי המעיינות. והמקור הרביעי הם מי הים או שאר מקורות של מים מליחים העוברים התפלה [באילת כל המים מסופקים מהמקור הרביעי].
כאמור לעיל, מקורות המים הגלויים מכילים בתוכם בעלי חיים ממינים שונים, ועם השאיבה באתר ספיר, הנמצא בחלק הצפון מערבי של הכנרת, מובלים המים עם בעלי החיים שבהם באמצעות צינורות, משאבות ותעלות פתוחות אל המאגר הגדול באתר אשכול הנמצא בבקעת בית נטופה. באתר אשכול המים עוברים מערך מיוחד ויחיד במינו של כמה אופנים ייחודיים לסינון והצללת המים. החלק הראשון הוא העברת המים במאגר שיקוע – בו מחדירים בשיטת הזרקה גופרת אלומיניום [אלו"ם] שאוספת את כל האלמטים הצפים והופכת אותם לפתיתים ששוקעים בתחתית המאגר [משם הם נאספים ובהמשך נטמנים בחזרה]. השני הוא המאגר התפעולי – שם מכניסים דגים ממינים שונים, אמנונים – האוכלים את האצות והזואופלנקטון. קרפיון ובורי שמחסלים בעיקר את הקרקעית ובכך מסייעים בעקיפין להתפתחות הזואופלנקטון והימשושים. בנוסף, המים עוברים השבחה וחיטוי עם כלור דיאוקסיד [מחטא ראשי], כלוראמין [מחטא משני שנותר במים זמן רב יותר מן הכלור], חומצה גופריתנית, חומצה פלאורסיליסית, פולימר קטיוני, פולימר אניוני, נתרן הידרוקסיד ואמוניה.
למרות שהשיטות הנזכרות, שחלקם הגדול הוא פרי פיתוח מיוחד של החברה בארץ, נחשבות כמצויינות, עדיין היעילות הייתה מוגבלת, ובנוסף הגופים האחראים על בריאות הציבור החמירו את התקן של איכות מי השתייה שיעמדו על תקן עכירות (יע"ן) מהמחמירים ביותר בעולם. לצורך כך זה הוקם באתר מפעל הסינון המרכזי שהוא מהגדולים והחדשנים ביותר בעולם כולו, שהצליח להגיע לרמת צלילות יותר גבוהה מהתקן ועומד רוב הזמן על פחות מ 0.2 יע"ן שהוא הרמה המרבית המותרת. כך שהתוצאה הסופית היא 99.9% של הרחקת חלקיקים שמעל גודל של 1 מיקרון [כגון סוגי הטפילים הנז' לעיל].
אופן הבדיקה והשימוש:
ארץ ישראל: התוצאה של כל ההשקעה הגדולה הנז' לעיל, הביאה את מצב המים המסופקים לצרכנים בארץ ישראל, לרמת נקיות מוחלטת, ומבדיקות שנערכו על ידי מעבדת המכון ובמעבדות נוספות, מתברר שהמים המסופקים לצרכנים בארץ ישראל נקיים מכל חשש טפילים ותולעי מים, ואין חיוב, לא לבודקם ולא לסננם.
אמנם, בחלק מבתי המגורים ובפרט בבניינים משותפים קיימים מיכלים משותפים על גגות הבתים, ויש להקפיד לנקותם ולעשות חיטוי תקופתי להשמדת חרקי המים ובפרט הימשושים, שבלא טיפול נאות הם עלולים להתמלא בזחלים. לדוגמא, 1000 נקבות בוגרות של יתוש מצויץ, מטילות חצי מליון ביצים לתוככי הברכות או המיכלים. בשנת 2003, לאחר שהתקבלו תלונות רבות של צרכנים על זחלי היתוש שהופיעו עם מי הברז, פרסמו רשויות הבריאות הנחיות מפורטות לניקוי וחיטוי, ורצוי לכל מי שיש לו מכלים שכאלו על הגג, לקבל ייעוץ מקצועי מחברה שתסייע לחטא את הכל כנדרש, הן בטיפול שוטף חצי שנתי, והן בטיפול יסודי יותר, ובפרט לאחר שהתגלו חשדות להימצאות זחלים אלו.
חוץ לארץ: התקן בארה"ב וברוב מדינות אירופה, עומד אף הוא על תקן עכירות מחמיר שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק ה-SDWA [=Safe Drinking Water Act], שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע"ן והתוצאה היא הרחקה של 99% מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו. אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה"ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה]. באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ"מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.
מים שעברו הרתחה, טפילי המים שבתוכם אינם מתפרקים, ולכן במדינות בהם המים המגיעים לצרכנים בחזקת נגועים, אין להסתמך על הרתחה. אכן אם המים שהו זמן של שעה בעודם רותחים, החרקים מתפרקים לחלוטין ומתמוססים, [וראה שו"ת שש משזר (כרך א יו"ד סי' ז) אודות מי שמתגורר בניו יורק והזדמן להתארח במקום שמקפידים על כשרות המאכלים, אך איננו יודע באם הם מקפידים על סינון המים כדבעי, והגישו לפני דבר מאכל מבושל, שלמעשה ניתן להתיר את התבשיל באכילה, כיון שהמים שהו בהרתחה למעלה משעה ובנוסף לזה יש גם צירוף של כמה ספיקות להקל, ראה שם]
במדינות שאין מידע לגביהם: יש לבצע בדיקות במים היוצאים מן הברז למשך תקופה ועל פני כמה עונות השנה, באמצעות פילטר על גבי הברז, [וכמפורט לעיל], ולפי התוצאות יש לנהוג הלכה למעשה. [וכדוגמא אציין שבמים שנבדקו באחד המפעלים בסין, נמצאו חרקי מים בכמות גבוהה, כמובן שא"א להשליך על כל המדינה כולה, והדברים עדיין מצריכים בדיקה מקיפה יותר].
