עלי מלוחייה משמשים בעיקר למרקים, לעיתים כעלים טחונים ולעיתים מבשלים אותם שלימים זמן מרובה עד שהם 'נמסים' [השימוש הוא בעיקר אצל יוצאי מצרים ששם זה גדל לרוב, וגם בארץ ישראל הוא גדל בכפרים אצל הנכרים]. בעלים אלו מצוי בהם נגיעות מרובה מאד של חרקים כגון: כנימות עלה, אקריות וזחלים של פרפרים שונים ועוד.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ"כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי הזחל של זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחמ"כ יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד. כיון שבדיקה זו קשה ביותר על כן מומלץ להשתמש ע"י אחת מהדרכים הבאות:
לאחר שטיפה טובה של העלים, ניתן לבשלם כמות שהם עם מים, לסנן את המים סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן וכד', ולהשתמש במי התמצית המסוננים.
לאחר שטיפה טובה, אפשר לעטוף את העלים בתוך בד, לקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל ולבשל עם הבד.
לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר ולהשתמש עם העלים הטחונים.
עלי מלוחייה יבשים – ראה ערך 'עלי תבלין יבשים'.
