דג הקרסין/בינית ארוכת ראש/ברבוס/ longhead barbel
דגים אלו על כל בני סוגם שייכים למשפחת הקרפיוניים, וכמה עשרות מינים ידועים מהם. דגים אלו חיים בקרקע חולית או מצע של אבנים במים רדודים של עד 20 מטר.
אורך גופו כ 80 ס"מ. ומשקלו כ-6 ק"ג. בעזרת שתי זוגות בינים הממוקמים האחד על על איזור הלסת העליונה והשני באיזור הפה, הם מאתרים את מזונם שהם דגים קטנים, חסרי חוליות, סרטנים, וחרקים קטנים כגון, תולעים, זחלי יתושים ועוד.
בארץ ישראל הם מצויים גם בנחלים שסביב לירדן ובתקופת עונת הרבייה [בין החודשים דצמבר למרץ הן עולות נגד הזרם וניתן לראות אותן קופצות ומזנקות לגובה של מטר וחצי ושוחים בנחלים בעלי זרימה חזקה שנשפכים לכינרת ושם מטילות הנקבות את הביצים בתוך גומות שעושות בעזרת גופם]. הדג נחשב כטעים ובעל חשיבות מסחרית רבה בין דגי המים המתוקים.
דג זה דומה בצבעו וגודל קשקשיו לדג חפפי [ראה לעיל בערכו], ואף יוצרים ביניהם בני כלאים, אולם בולט ההבדל שלחפף רק זוג בינים בודד ולא זוג כמו שיש לקרסין. וכמו כן הוא שונה בראשו הקצר והפחוס ופיו העגול והקטן הממוקם בתחתית הראש. שונה בראשו הקצר והפחוס ופיו העגול והקטן הממוקם בתחתית הראש.
כמו שאר הדגים שמקורם מן הכנרת, קיים חשש לנגיעות בטפילים חיצוניים הן בלרניאה והן בארגולוס ראה לעיל במבוא בערכם של טפילים אלו.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש להתבונן בבדיקה חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה מהלרניאה. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
בנוסף מחמת החשש לטפילים החבויים בחללי הראש, יש להסיר את הראש. או לחילופין לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
בנוסף מחשש לארגולוס, שיושב על עור הדג [ללא חדירה], אם מסירים את העור אין חשש כלל, ולחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג. באם קונים דג חי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
