משקאות חריפים מחולקים לקטגוריות שונות ומגוונות מאד. חלק גדול מן המשקאות, מבוססים על מוצרים מן הצומח, ואמנם חלק ממוצרים אלו בחשש נגיעות של חרקים או חרקי שדה [בתוצרת מגוונת שמייצרים ממנה ארק כגון ענבים, או תאנים ועוד, או זחלי עש היושבים על צמח אגבה שממנו מייצרים את משקה הטקילה]. או חרקי מחסן [כגון גרגירי שעורה או חיטה לתעשיית הבירה או הוויסקי].
כל המשקאות כמוצר סופי הם לאחר סינון ואין בהם כל חשש. ולעיתים אין החרקים באים כלל במגע עם המוצר הסופי, כגון משקה הארק שמיוצר רק מזיעה [אדים] העולים מן התוצרת בזמן בישולה. וראה עוד לעיל בכרך א פרק ו סעיף יא ובהערה שם, את מקורות הדין להתיר ייצור שיכר ומשקאות חריפים גם מפירות שהם נגועים.
משקה עם תולעת: קיימים סוגי משקאות חריפים, שבתום הייצור מכניסים סוגי חרקים בפנים, וכגון משקה המסקל [Mezcal = משקה כעין טקילה, המיוצר מצמח אגבה], שבתום ייצורו מכניסים זחל עש שתוקף את הצמח בשטחי הגידול [קיימים כמה סוגים, המצוי יותר הוא מסוג Gusano Rojo] לתוך המשקה ומשווקים אותו כך לצרכן. וראה בתולעת שני כרך א פרק ו הערה 11, מה שכתבתי אודות כשרות משקה זה, מחמת תולעת זו המצויה בתוכו.
וראה עוד לעיל בערך "מאלט" אודות משקה הבירה והויסקי. ולעיל בערך "יין" על ייצור יין מענבים נגועים.
