כוסמת

כוסמת - המכון למצוות התלויות בארץ

הכוסמת היא מין ממיני הקטניות [להבדיל מהכוסמין שהוא אחד מחמשת מיני דגן]. הכוסמת משמשת במדינות רוסיה ומזרח אירופה להכנת הדייסה [קאשה], ובמדינות המזרח להכנת פסטה מסוג מסוים. כמו כן היא משמשת בתעשיית הבירה ללא גלוטן [כתחליף למאלט משעורה].

 

הכוסמת מאוחסנת ומשווקת עם תום האסיף שלה מן השדה [בתום עונת הקיץ] ומשם מייצאים אותה למדינות העולם [עיקר מקומות הגידול היום בעולם הם מדינות סין ורוסיה, ולאחר מכן מדינות מזרח אירופה, צפון מזרח ארה"ב ועוד]. עקב האחסון הממושך וההובלה הבעייתית, מתרבים מזיקי המחסן לסוגיהם בין גרגירי הכוסמת, הן בבוגרים מסוגי החיפושיות למיניהם, שעקב כירסומם מותירים אבקה ופסולת חרקים מרובה, הן עשי המחסן והזחלים שלהם שניתן להבחין בהם גם באמצעות הקורים שהם מותירים, והן פסוקאים הנמצאים בינות לגרגירים.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

ברכישת תוצרת באריזת ניילון שקופה, מומלץ לבדוק שאין בתחתית השקית ריבוי אבקה שמקורה מפסולת חרקים [מעט אבקה בדרך כלל קיימת מקליפת הכוסמת]. מצוי גם שיווק באריזות קרטון אטומות שמקורם בשיווק מארה"ב, והם בטיב מעולה ונקיים יותר.

 

שלב הבדיקה בפועל, היא הבדיקה הויזואלית, כאשר מפזרים על גבי משטח [רצוי בצבע כתום, שאז ניתן להבחין טוב יותר בכל סוגי החרקים] את גרגירי הכוסמת, מעבירים גרגיר אחר גרגיר ומתבוננים בין הגרגירים שאין חרקים בוגרים ואין זחלים. בדרך זו בודקים את כל הכמות הנדרשת. בקצה גרגיר הכוסמת יש נקב שהוא טבעי ואינו מחמת חרקים [יש עדיפות גדולה באם הדבר מתאפשר, לבצע את הבדיקה על "שולחן אור", כגון על המיתקן הנקרא "קל בודק", שהוא משמש גם כשולחן אור וגם מסננת, כך שבזמן העברת הגרגירים מצד אחד למשנהו, כל הפסולת והנשורת כולל החרקים נופלים למגירה התחתונה וניתן לזהות בפסולת את סוגי החרקים שקיימים במוצר].

 

נמצאו חרקים זעירים כגון פסוקאים [ולעיתים נדירות ניתן למצוא אקריות מחסן זעירות], למרות שניתן להסירם לחלוטין באמצעות סינון [ראה ערך "בורגול"], בדיקה ושטיפה [ראה ערך "אורז" בסוף הקטע הראשון של "אופן הבדיקה והשימוש"], מכל מקום עדיף שלא להשתמש בתוצרת זו [בפרט שיש חשש שהם חדרו לחלל הטבעי שבקצה הגרגיר], אלא אם כן הוא נצרך למוצר זה כעת ואין בהישג ידו תחליף.

 

גרגירי כוסמת המשווקים כשהם "בחזקת נקיים מתולעים", באם החותם המעיד על כך בקי בעניני חרקים, ניתן לסמוך על כך ואין חובת בדיקה, ובתנאי שתנאי האריזה תקפים, כגון אם האריזה היא עם וואקום, יש להבטיח שאכן הוואקום נותר ולא חדר אויר לשקית. לאחר השימוש יש לשמור את מה שנשאר בקירור, כדי שלא תהיה התפתחות חדשה של חרקים.

פגמים וחללים טבעיים בקצה גרגר הכוסמת

 

למידע נוסף:
אורז ומוצריו - המכון למצוות התלויות בארץ
אורז ומוצריו

האורז גדל כיום בכל העולם בשלוליות של מים רדודים [בדרך כלל בגובה של 15 ס"מ. אם כי יש גידול של אורז צף הגדל בשלוליות של

קרא עוד »
ממרחים - המכון למצוות התלויות בארץ
ממרחים

ממרחים – סקירה ואופן הבדיקה והשימוש הגדרתו המקובלת של ממרח היא, מזון מוצק אך רך, שניתן למרוח בשכבה אחידה, כאשר בדרך כלל אין בו גושים

קרא עוד »
פירות יבשים - המכון למצוות התלויות בארץ
פירות יבשים

פירות יבשים – אופן הבדיקה והשימוש פירות יבשים הם פירות שייבשו אותם באופן טבעי בשמש או באמצעות מיכון. הסיבה העיקרית לייבוש הפירות הינה למצוא חלופה לפירות מחוץ

קרא עוד »
מלח

מלח המלח מכל מקורות הפקתו [חציבת מלח או אידוי במי ים] הוא בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה.   לעיתים, כאשר המלח נמצא בסמיכות לתבלינים נגועים

קרא עוד »
אטריות - המכון למצוות התלויות בארץ
אטריות

האטריות מיוצרות מקמח דורום [לבן או מלא] שמשמש עבור ייצור הפסטה [בסוג טחינה הנקרא סמולינה. – קמח רגיל בטחינת סמולינה מוכר לנו בשם "סולת"]. קיימים

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון