חסה – ערבית/מסולסלת/אייסברג/אלון אדום וירוק

חסה – ערבית/מסולסלת/אייסברג/אלון אדום וירוק - המכון למצוות התלויות בארץ

עלי החסה נגועים בחרקים מרובים ושונים, כגון האקריות, כנימות עלה, עכבישים, פסוקאים, זבובים שונים, זחלים של עש הפרודניה או הלפיגמה ועוד, כנימות עש הטבק ועוד. בחסה ערבית, אלון אדום וירוק מצויה גם נגיעות של רימת זבוב המנהרות. בתקופות המעבר בין עונות השנה החרקים מצויים ביותר. הנגיעות היא בעיקר בעלים אולם גם בקלחים מצויה נגיעות של חרקים.

אופן הבדיקה והשימוש:

הקלח ושדרות העלים נקיים יותר וניקויים קל יותר. מסירים מעליהם את כל קצוות העלים, משרים את הקלחים ו/או את השדרות בחומר השריה למשך 5 דקות, ועדיף לשפשף אותם מכל צידיהם בליפה או ספוג רך, לאחמ"כ לשוטפם תחת זרם מים חזק, ולהתבונן כנגד מקור אור שלא נותרו חרקים ושאין מחילות של רימות.

עלי החסה נגועים ביותר, ולכן יש להפריד את העלים, לנקותם מכל לכלוך בולט לעין, להשרות כמות מועטה של עלים במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת כל עלה בנפרד ולשפשפו באמצעות ספוג רך יחד עם החומר ניקוי מכל צידי העלה, תוך הקפדה על מקומות הקפלים, לאחמ"כ יש לשטוף כל עלה תחת ברז מים חזק. להתבונן כנגד מקור אור שלא נותרו חרקים, ולהתבונן גם שאין מנהרות שנוצרו על ידי רימת זבוב המנהרות [במידה ונמצאו מנהרות יש להסיר את כל המקום הנגוע]. לאחמ"כ מותר להשתמש בעלי החסה ואין צורך בבדיקה נוספת.

חסה מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה לגידולים אלו, החסה היא בחזקת נקיה, אולם איננה נקיה בוודאות לגמרי. זאת ועוד, שעקב הביצות הנוצרות בחממה, מצויים בתוך החממות 'זבובי כבול', שלאחר הריסוס הם מתים ונדבקים לעלים. ולכן לאחר הפרדת העלים מהקלח המרכזי, יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,

חסה שטופה

כפי המוסבר לעיל, אין כל ערך לשטיפה כאשר יש באותו הפרי או הירק סוגי חרקים שאינם יורדים בשטיפה. ועל כן, חובה לצרוך רק ירק מגידול מיוחד על מנת להעבירו שטיפה. אולם בירקות מגידול מיוחד שעברו שטיפה במכונות ראויות, הצרכן הביתי יכול להשתמש במוצר ללא שטיפה נוספת בביתו.

יוצאת מן הכלל היא חסה אייסברג שבגידול מבוקר ובתנאים מסויימים, נוהגים להתיר להשתמש בגידול מבוקר גם באם הוא לא גדל תחת חממות, ולהעבירו במערכות שטיפה מתקדמות, ולאחר בדיקות מאשרים את התוצרת ככשרה ופטורה מבדיקה [חשוב לציין שלהבדיל מהכרוב ששם בדרך כלל התוצאות מצוינות לאחר שטיפות בפיקוח, בחסה אייסברג, לעיתים תדירות התוצרת נפסלת או השטיפות הן חוזרות ונשנות,

מושבה של כנימות עלה על חסה ערבית, בעיגול בהגדלה
אקרית אדומה וביצה סמוכה אליה על חסה
זבוב הכבול על קלח חסה
פלוסייה על גבי חסה בוגר צעיר וביצה שלא התפתחה
פסוקאי על חסה למעלה בהגדלה
תריפס על עלי חסה ברוסיה
תריפס מכונף על חסה שגדלה על מים ותחת פיקוח
זחל פרודניה והפרשותיו בחסה אייסברג
מנהרה שנוצרה בחסה אלון אדום על ידי רימת זבוב המנרות ונשארה בקצה המנהרה
גולם שנותר בחסה אלון ירוק לאחר שטיפה
למידע נוסף:
שסק

פרי השסק כאשר הוא מגיע ממטעים מסודרים ומטופלים, הוא בדרך כלל נקי ולא נמצא בו נגיעות. תוצרת ממטעים שאינם מטופלים או מגינות פרטיות, לעיתים נגועה

קרא עוד »
בננה - המכון למצוות התלויות בארץ
בננה

  פרי הבננה בארץ ישראל הוא בחזקת נקי ואין חובה לבודקו מחרקים [הגם שקיימת בעיה חריפה של נמטודות בענף הבננות, אולם הפגיעה היא בשורשי הבננה

קרא עוד »
אתרוג - המכון למצוות התלויות בארץ
אתרוג

האתרוג רגיש מאד כשאר פירות ההדר. אולם אתרוגים הכשרים לברכה שנותרו מחג סוכות, הם נקיים מכל נגיעות הן פנימית והן חיצונית, כיון שהם מגיעים ממטעים

קרא עוד »
טרגון/לענה דרקונית - המכון למצוות התלויות בארץ
טרגון/לענה דרקונית

עלי הטרגון משמשים כתבלין, ומצויה בהם נגיעות מרובה של כנימות עלה, אקריות, זחלים של פרפרים שונים ועוד. אופן הבדיקה והשימוש: יש לקחת כמות מועטה של

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון