דגים אלו אחת המשפחות היותר גדולות בממלכה הדגים הכוללת מאות סוגים ואלפי מינים, כשרובם מינים קטנים פחות מ 10 ס"מ, ומיעוטם מגיע עד 30 ס"מ ובודדים עד 50 ס"מ, הדגים הקטנים בעולם שייכים למשפחה זו. תופעות יחודיות יש למיני דגים אלו, כאשר אחד מסיפורי נפלאות הבריאה היא על דג גובי עיוור שחי במחילות היכן שחיים השרימפסים, כאשר השרימפס מביא אוכל לגובי העיוור, והגובי בתמורה שומר על בני משפחתו במחילה ועוד סיפורי נפלאות בעולם הדממה.
דגים אלו ברובם המוחלט מכוסים אם מעט ואם הרבה בקשקשים ציקלואידים או קטנואידים [ראה להלן בפרק העוסק במבנה הקשקשים]. אולם יש מינים מסויימים שהם חסרי קשקשים ואינם כשרים. המינים העיקריים הנפוצים בחבר העמים כגון גובי עגול או גובי שירמן גופם מלא קשקשים. דגים אלו מהמינים שאני ראיתי אין זנבם מפוצל.
למרות גודלה של משפחה זו, אין לה חשיבות מסחרית לבני האדם, לצרכי אכילה, אולם כן מסחריים לצרכי שיווק לאקווריומים ועוד.
דגים אלו הם שוכני תחתית, שוכני מערות, על גבי סלעים ועוד. לדגים אלו יש תכונה שהם מסוגלים להדביק עצמם לעצמים בצורה חזקה, ולעבור גם סערות בלא תזוזה. מקורות הדגים הוא בימים רבים בעולם, כאשר הדגים בעיקרם הם דגי ים ומים מליחים, וחלקם אינם סובלים כלל מים מתוקים [וכדוגמת הדג שעבר מהים התיכון לים השחור והוא פופולרי ומסחרי מאד ברוסיה ומכונה שם זלנצ'אק, שאיננו שורד במים מתוקים], #108 מאידך קיימים מינים שיודעים להסתדר מצוין גם במעבר למים מתוקים ואף חיים בנהרות מקומיים ברוסיה כגון הדנייפר, וולגה ועוד.
במדינות חבר העמים קיימים עשרות מינים 31 בים השחור ועוד, מתוכן יש 5 עיקריים. אחד מהשימורים הנפוצים בחבר העמים זה 'בוגי ברוטב עגבניות', שמו הרוסי הנפוץ הוא ביצ'קי.
מזונם של הדגים הללו, כל אשר בקרקעית החולית של הים, כאשר הדגיגים ניזונים מפלנקטון, והבוגרים מרכיכות סרטנים חרקי מים ודגיגים קטנים.
טפילים בדגים אלו מרובים ומשתנה ממקום למקום, כאשר יש בכתובים על גובי ממדינות מסוימות שנמצאו כפונדקאים של 52 מיני טפילים, ובמדינות אחרות או בסוגים אחרים נמצאו 12 ובאחרים 9 ועוד. הצד השווה בכולם אלו הנמטודות ותולעי הסרט.
אופן הבדיקה והשימוש:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
- בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
שימורי גובי ברסק עגבניות – ראה להלן בפרק דגים מעובדים בערך "דגים בשימורים"
