ויסקי חברת שיבס 15

כתב השו”ע יו”ד (יו”ד סי’ קלז סעי’ ד) “כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחילה לחלוחי היין שעל פני הכלים” עכ”ל מרן השו”ע. והארכתי בספר שש משזר  חלק שני (חיו”ד סי’ כ) בדיני משקה זה ובמציאות השונה בין המדינות, ובאופן קבלת החביות ואופן ניקויים ובדרך כלל גם שריפתם, קודם השימוש, ועל פי כל זה כתבתי כדלהלן:

1. ויסקי שמקורו מארצות הברית, אין בו חשש לתוספים והיישון שלו בחביות בורבון [ששהה בהם ויסקי בעבר] והוא מותר בשתיה ללא חשש.
2. ויסקי שמקורו מאירלנד ומקנדה, לאחר שהחוק מתיר שם להוסיף מרכיבים נוספים לויסקי, ויכול להיות תוספת חלבית או רכז יין או מרכיבים אחרים, יש צורך לוודא את כשרות המשקה קודם שתיתו.
3. ויסקי שמקורו מסקוטלנד, לאחר שיש שם איסור להוסיף מרכיבים אחרים, והיישון של הויסקי מתבצע או בחביות ששהה בהם ויסקי בעבר, או בחביות שרי, אולם הם נקיים מלחלוחי יין לאחר השטיפות המרובות, הניקוי והייבוש ועל פי רוב עוברים גם שריפה כדי להוסיף אירומה מיוחדת לויסקי, והרבה פעמים גם תהליך של שפשוף נוסף בתום כל התהליך, ובכה”ג כבר פסק השולחן ערוך להדיא שמותר לכתחילה להשהות שכר בתוך כלים שהיה בהם יין של נכרי לפני כן. ולכן ויסקי זה מותר בשתיה לכתחילה ללא כל חשש וספק, וכפי שראינו בעיננו עד ימינו אלו את גדולי רבותינו בארץ ובחו”ל שותים משקה זה בפני קהל עם ועדה בכל השמחות ואין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי שכן האמת כדבריהם ומותר הדבר לכתחילה.