אגוזי קשיו

אגוז הקשיו מקורו באמריקה, אולם כיום הוא נפוץ בהרבה מדינות בעולם, לארץ ישראל מביעה התוצרת בעיקר מארצות אפריקה ומהודו. אגוז הקשיו צומח מעל פרי גדול שצורתו כתפוח [התפוח אינו משמש למאכל בני אדם]. קליפת האגוז רעילה מאד ואסורה באכילה. תהליך קילוף האגוז הוא מורכב מאד, הוא עובר ניקוי, השריה, קלייה, קילוף, יבוש וקילוף נוסף. ולבסוף מתקבל הפרי שצבעו לבנבן וצורתו כחצי עיגול. עד השלב הזה האגוז נקי מכל חרקים לחלוטין.
אולם בתהליך האיחסון כשהתוצרת עוברת מחסנים ואוניות שהם מוקדים קשים של חרקים. תתכן נגיעות של זחלי עש וחרקי מחסן מסוגים שונים, המותירים סימנים על הימצאותם בפרי, של פירורים, קורים, אבקה ועוד. כיון שלרוב האגוזים יש חור טבעי בקצה הפתוח לחלל הפנימי של האגוז, הזחלים והחרקים חודרים פנימה לעיתים ללא שהם משאירים סימנים חיצוניים. אגוזים אלו נוטים להתעפש מהר אם הם לא נשמרים באריזה אטומה. כמו כן האגוזים הישנים יותר מקבלים הצטמקות שבאה לידי ביטוי במראה החיצוני של האגוז.
אופן הבדיקה והשימוש: התוצרת הטרייה הנמכרת בארץ הגידול כשהיא טרייה, בדרך כלל נקיה ואינה חייבת בדיקה. במידה ורוכשים תוצרת מאוחסנת או לחילופין במדינות שהתוצרת מיובאת אליהם כגון בארץ ישראל יש חשש לנגיעות של מזיקי מחסן, אולם רמת הנגיעות תלויה מאד בתקופת ובצורת האחסנה. ולכן: באם האגוזים נראים בריאים שלימים ובהירים, די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כירסום ושאר סימנים מחשידים, כמו כן לעשות בדיקה מידגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך. [יש לשים לב שפעמים בתהליך הקילוף של הקליפה החומה, חלק מפירורי הקליפה נכנסים לתוך האגוז דרך החור הטבעי, ואינם קשורים לנגיעות בחרקים. ורק פירורים שצורתם אחידה מהווים סימן לחרקים]. באם האגוז נראה מצומק, וק”ו באם יש עליו סימני כירסום או שאר סימנים מחשידים, חובה לחצות כל אגוז לשניים ולבדוק שאין נגיעות פנימית סמויה.