כנימה זו אף היא שייכת לקבוצת הכנימות הממוגנות. מוצאה של כנימה זו היא מאמריקה הטרופית, ומשם נפוצה לכל ארצות העולם ובעיקר במקומות שגדלים בהם עצי הדר. לארץ ישראל הגיעה הכנימה על גבי שתילי תפוז ולאנסיה בשנת תרע"ב. צורת מגן הכנימה היא כשל פסיק ההולך ומתרחב. ציר האורך של הכנימה אינו ישר אלא מעוקל. צבע המגן הוא חום אדמדם. הכנימה מפרישה גם מגן גחון שמהודק היטב, ואף לאחר מות הנקבה ישאר דבוק לצמח זמן רב. אורך המגן עד 3.5 מ"מ ורוחבו עד 1.9 מ"מ. הנקבה – צורתה מוארכת וחלקה הקדמי צר מאד, צבעה לבן-צהבהב וקצה הבטן צהוב-אדמדם. מידות גופה 0.7 על 1.5 מ"מ. הזכר הבוגר צבעו לבן-צהבהב וגופו מנומר בכתמי ארגמן. אורך גופו עד 1.2 מ"מ. הזחל הנודד, הוא בעל צורה מוארכת וצבעו צהבהב, מידותיו 0.16 על 0.35 מ"מ. צורתה של הביצה מוארכת, ומידותיה 0.11 על 0.26 מ"מ. הביצים שמטילה כנימת הפסיק נשארות תחת גוף האם ומתבקעות שם על פירות ההדר. הממוצע לנקבה אחת הוא כ-300 ביצים לנקבה. תקופת ההתפתחות מהטלת הביצה עד שהנקבה המתפתחת מטילה ביצים בקיץ היא 50 יום לנקבה ו 44 יום לזכר, ובחורף מספר כפול של ימים. שיא ההתרבות של הכנימה היא בחודשים דצמבר וינואר. עיקר מושבה היא במטעים צפופים בעלי צל גבוה, וכן במקומות מגע של בין פרי לפרי או בין עלה לפרי, ומכאן שבפרדסים צעירים ניתן למצוא פחות את כנימה זו. המקום שעליו יושבות הכנימות נותר ירוק עוד זמן רב לאחר שהפרי כולו הזהיב.
צורת גופו של הבוגר, מוארך ופחוס [נראה כעין קו], צבעו צהוב או חום או שחור. למחושים 7 פרקים ואורכם 0.25 מ"מ. אורך גוף התריפס כ–1
