משפחת כנימות העלה היא על משפחה מסדרת הפשפשאים השייכת למחלקת חרקים. לכנימות עלה מחזור חיים מן המסובכים ביותר שבעולם החרקים. כנימות אלו מופיעות במגוון צבעים, ירוק, צהוב, שחור, חום ועוד. וגודלם נע בין 0.8 מ"מ עד 5 מ"מ [לרוב הם בגודל של 2 עד 3 מ"מ]. לכנימות העלה יש צורות מורפולוגיות שונות, חלקן מכונפות וחלקן חסרות כנפים, חלקן משריצות ולדות חיים, חלקן מטילות ביצים בלתי מופרות וחלקן מטילות ביצים מופרות. גפי הפה של הכנימות הן דוקרות-מוצצות. שבאמצעותן הן דוקרות ומוצצות את לשד הצמחים שהוא מזונם הבלעדי. אצל רוב המינים יש על צד הגב בפרק החמישי או השישי של הבטן זוג צינוריות המפרישות חומר המתקשה באוויר. תפקידו של חומר זה להרתיע את אויביה הטבעיים של הכנימה, כאשר החומר נקרש על לסתותיו של הטורף, ואינו יכול להמשיך ולתקוף את הכנימה. בקצה הבטן מצוי זנב. הכנימה מפרישה מגופה טל-דבש מתוק מאד וערב לחיכם של נמלים וחרקים אחרים [כך שבמקום שנמצאים כנימות עלה, ניתן למצוא נמלים רבים, ראה 'ארטישוק' בערכו. ואם 'טל דבש' זה מותר באכילה – ראה לעיל בכרך זה (פ"ז סעי' י) ויעוי' היטב בהערה שם]. נזק רב נגרם לצמח עקב מציצת הכנימה הגורם לעיוות וסילסול העלים. כמו כן, מתפתחת פטריית פייח על טל הדבש שמפרישות הכנימות.
כנימות העלה מצויות בכל חלקי תבל ובכל חלקי ארץ ישראל. הטמפרטורה הנוחה ביותר לכנימות היא 20-30 מ"צ, כאשר בשהייה מעל 41 מ"צ למשך שעה אחת מתחילות הכנימות למות מחום. בתקופות האביב והסתיו מצויות הכנימות באוכלוסיות מרובות מאד. כאמור, צורות מורפולוגיות שונות אופייניות לכנימות העלה: מייסדת – נקבה המתרבה בדרך של רביית בתולין היא מתפתחת מביצים רדומות ומשריצה זחלים או ביצים בלתי מופרות. חסרת כנפים משריצה – נקבה ללא כנפיים המשריצה זחלים שבוקעים בתוך גוף האם מביצים בלתי מופרות. חסרת כנפיים מטילה – נקבה ללא כנפיים המטילה ביצים בלתי מופרות בדרך של רביית בתולין. מכונפת משריצה – נקבה מכונפת המשריצה זחלים המתפתחים מביצים בלתי מופרות. מכונפת מטילה – נקבה מכונפת המטילה ביצים בלתי מופרות. רביית זיווגין – התרבות טבעית ע"י זכר ונקבה המטילה ביצים מופרות שמהן בוקעות המייסדות [ביצים מופרות=ביצה המוטלת ע"י נקבה מרביית זיווגין. ביצה בלתי מופרית=ביצה המתבקעת בגוף האם מרביית בתולין]. על הכנימות עלה מתפתחות כטפילים צרעות טפיליות ממשפחות שונות. כנימות העלה הן ברובן רב פונדקאיות, כלומר, הן יושבות על סוגי צמחים שונים, אולם קיימים מינים מסוימים של כנימות עלה המיוחדים לצמחים מסוימים כגון 'כנימת עלה האגוז' ועוד.
אציין חלק מהכנימות הידועות בארץ: כנימת האורן [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. לכנוס הגלעיניים [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית ביתולין והשרצה במשך כל השנה]. זיפנית הדגניים [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. כנימת עלה האגוז [מכונפת משריצה. בסוף הסתיו מופיעות נקבות המטילות ביצים מופרות]. כנימת האספסת [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. כנימת עלה התפוח [מכונפת ושאינה מכונפת משריצה, ובין נובמבר לינואר נמצאו צורות המתרבות באמצעות ביצים מופרות]. כנימת החרצית [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. כנימת הוורד [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין במשך כל השנה]. כנימת האפון [חסרת כנפיים משריצה]. כנימת האפרסק [מכונפת ושאינה מכונפת, ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. כנימת הכרוב [חסרת כנפיים משריצה, צבעה ירוק או צהוב, אורכה עד 2.2 מ"מ. מכונפת משריצה, צבע הראש החזה וצידי הבטן חום-שחור, וצבע הבטן ירקרק. אורכה עד 2.3 מ"מ. הכנימה יושבת על כרוב, כרובית ועוד. ההתרבות בדרך של רביית בתולין והשרצה במשך כל השנה]. קצב התרבות הכנימות עלה הוא עצום בגודלו עד שתיאורטית נקבה אחת יכולה להשריץ בליוני צאצאים. הופעתם של הכנימות בדרך כלל הם בקבוצות גדולות. הכנימות מתנשלות מעורן מספר פעמים במהלך חייהן, את הנשל ניתן למצוא ע"ג הצמח.
סוגי ירקות שונים משמשים כפונדקאי לכנימות העלה ואציין את חלקם: אספרגוס, ארטישוק, ברוקולי, חסה, כוסברה, כרוב, כרובית, כרוב סיני, סלרי, שיבא ותות שדה. ראוי לציין כי פעמים רבות צבע הכנימה הוא כצבע הירק וקשה להבחין בקיומו [ניתן להבחין בארטישוק ירוק – בכנימה ירוקה ואילו בארטישוק סגול – בכנימה בצבע סגול.
כנימות עלה שחורות בשיבא
כנימה מכונפת
כנימות עלה בהגדלה
נשל כנימת עלה
