אופן הבדיקה והשימוש:
דג שלם טרי:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב עדיף עם מברשת קשה, את כל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
- בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
- באם נמצא על איברי הפנים או בחללים נמטודת פילומטרה, יש לחוש שיש חלק שכבר הגיע לשלב הבוגר, ונמצא תחת העור כדי לצאת מהדג המארח אל הים, ונכון להסיר את העור ולראות שאין כל חשש כזה.
- כאשר יש קשקש שהתרומם, או גוש בולט תחת העור, זה חשש לטפיל העומד לצאת מן הדג.
- כאשר הטפיל כבר יצא לחוץ יש סימן של צלקת, שעם הזמן עובר ולא משאיר סימנים.
דג שלם ללא בני מעיים קפוא:
- יש להקפיד על כל התהליך המבואר לעיל בדג טרי.
- את החלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים, נכון יותר שלא להשתמש בהם מחשש לתולעים שחדרו לחלק הדק של בשר הדג במקום זה.
פילה דג: פילה של דג זה שעבר מיכון, בעודו טרי, הם בחזקת נקיים לחלוטין. כאשר הוא ללא עור אינו חייב בדיקה כלל, ועם עור, להתבונן שאין קשקש שהתרומם, או גוש בולט תחת העור, שזה חשש לטפיל הפילומטרה העומד לצאת מן הדג.
פילה פרפר: פילה של דג זה שעבר ניקוי ידני, והוא כולל את שיני צידי הדג כאחד, ובצורה זו הוא נשאר עם אחוזי השומן שבו כשהם גבוהים יותר ומתאים יותר לתעשיית הדג מלוח המסורתי. כמבואר לעיל בחלק הדק של הדג שהם דפנות הבטן שהיו עוטפים את בני המעיים, נמצאה נגיעות של תולעי אניסאקיס בשיעור שהוא יותר ממיעוט המצוי. וחלה חובת בדיקה של חלקים אלו, באמצעות הסרת העור ושיקוף ממול תאורה כדבעי, או לחילופין להסיר החלק הזה של הדג לחלוטין.
דגי הרינג מעושנים או כבושים – ראה בפרק העוסק באופן הבדיקה של דגים מנוקים/מעובדים
ביצי דגים – איקרה, ראה באופן הבדיקה של ביצי דגים וחלקי פנים
