גוג'י ברי

גוג'י ברי - המכון למצוות התלויות בארץ

צמח הגוג'י ברי [שמו הבוטאני הוא: Lycium barbarum, באנגלית: Goji berry, שם נוסף: Wolfberry. ובעברית: אטד פראי] מקורו בעיקר ממדינות סין ונפאל, ושייך למשפחת הסולניים שאליה משתייכת גם העגבנייה ועוד. הצמח הוא ירוק עד ובגובה של 3-4 מטר, אם כי הוא מניב גם כשהוא בגובה 1 מטר. ההתרבות המסחרית שלו הוא באמצעות זרעים, אולם יש לו התרבות גם מקנה השורש מתחת פני האדמה. לאחר שהענפים של השנה החולפת מתייבשים צומחים החדשים מצידי הגזע ולעיתים עולים גם מצואר השורש מתחת פני האדמה. ענפי הצמח חייבים תמיכה ו'הדלייה', ובלא זה הענפים ישתרעו על האדמה. הפריחה ומתן הפירות מתרחש בחודשי הקיץ מחודש יוני ואילך. הפירות הם בצבע כתום בהיר עד אדום, בצורת אליפסה ובגודל 1-2 ס"מ. צמח זה נותן את פריו תוך שנה מזריעתו בגרעין, ויש בו חלילות דקה כעין הפלפל והחציל בבגרותם, ולכן למעשה כתבתי בשו"ת חלקת השדה חלק ה (ערלה סי' ב) שדינו כירק ואין נוהג בו ערלה, וברכתו בורא פרי האדמה, ויש להיזהר בו מכלאי הכרם.

החרקים העיקריים התוקפים את הצמח הזה הם הכנימות עלה, וכיון שרוב הייבוש הוא בשמש, ולא מנוקה קודם הייבוש, הרי שבבדיקות שביצענו במכון על פירות אלו, נמצאו כנימות רבות שנצמדו עם הייבוש על הפירות עצמם, וכן בין הפירות המיובשים. כדוגמא על ריבוי חרקים אציין דוגמא אחת מבדיקות רבות שביצענו על פירות יבשים אלו, כאשר בדקנו במעבדה אריזה של 200 גרם ממוצר זה, ולאחר שהתפחנו במים חמים, ושפשפנו כל פרי, נמצאו 50 כנימות עלה, ועוד כמות גדולה של תריפסים.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לבדוק מדגמית את מצב התוצרת באופן הבא:

סינון במסננת עם חורים גדולים, ולבדוק בנשורת. אם נמצאו חרקים – יש להימנע מלהשתמש או לנהוג כנז' להלן. ואם נמצא נקי, יש לבצע את השלב הבא:

בדיקת מדגם מהתוצרת, לקחת כמה מהפירות ולהשרותם במים חמים לכ-10 דקות, עד אשר יתפחו שוב, ותוך כדי השרייה ישפשף בידו את הפירות, ויתבונן אם צפים חרקים, במידה והכל נמצא נקי, אפשר להשתמש בשאר התוצרת. ובמידה ונמצא נגוע, יש להימנע מלהשתמש בתוצרת, או לחילופין להשרות את כל הכמות במים חמים ולשפשף כל פרי היטב מכל צדדיו.

גודגדן – ראה ערך "דובדבן"

בעיגול האדום חרקים שצפו לאחר התפחה של 10 דקות במים חמים. בעיגול השחור החרקים בהגדלה
כנימות שחורות רבות שנותרו על בד הבדיקה בין פסולת הפירות, בתמונה בעיגול – הכנימות בהגדלה
למידע נוסף:
צלף - המכון למצוות התלויות בארץ
צלף

בשיח הצלף יש כמה חלקים הנאכלים, והזכירו אותם בגמרא בכמה מקומות, כשיש נפק"מ לברכת הנהנין, לאיסור ערלה וחובת הפרשת תרומות ומעשרות מכל אחד מהדברים הנאכלים.

קרא עוד »
פיטאיה/קובו - המכון למצוות התלויות בארץ
פיטאיה/קובו

תחת שם זה נמצאים כמה סוגים שונים ובהם: 'פיטאיה זוחלת', 'פיטאיה צהובה', 'פיטאיה עמודית'/'קובו'. החלק הנאכל בפרי זה הוא החלק הפנימי. צורותיו, גווניו וטעמיו של

קרא עוד »
צנון / צנונית - המכון למצוות התלויות בארץ
צנון / צנונית

הצנון [וכן הצנונית – הגם שבדר"כ היא יותר נקיה] לעיתים נגוע בזחלים של עש [בד"כ צבעם לבן וראשם כהה]. הזחלים חודרים לפרי מאזור העלים לתוך

קרא עוד »
קיווי - המכון למצוות התלויות בארץ
קיווי

פרי הקיווי [אקטינדיה] גדל על צמח מטפס, לפירות אין בד"כ מזיקים וחרקים התוקפים את הפירות [מלבד נימטודות בקרקע התוקפות את הצמח], ולכן הפרי מותר באכילה

קרא עוד »
קישוא - המכון למצוות התלויות בארץ
קישוא

הקישוא הוא בדרך כלל בחזקת נקי ואינו חייב בדיקה, אולם רצוי לשוטפו במים קודם השימוש בו. פרחי קישוא/קישוא מסוג זוקיני – ראה ערך 'זוקיני'.

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון