אופן הבדיקה והשימוש:
יש לשטוף חיצונית את הפירות בפרט באזור השקעים של הפרי. במידה וניכרים סימנים של כנימות, יש לגרדם בשפשוף קל, אם אינם יורדים – הם אינם כנימות. אם כל הפירות בשרם בריא, אינם רכים יתר על המידה, ואין ניכרים סימני עקיצה או חדירה מבחוץ – הם אינם חייבים בדיקה פנימית. במידה ויש חשש כלשהו, הרי שצריך לחצות כל שזיף לשניים, להוציא את הגלעין ולהתבונן בבשר הפרי אם אין ריקבון או אזור כהה או אף שאריות גללים וכיו"ב [בשזיף יפני, ניתן להוריד את ראש הפרי ולראות שאין בו סימני נבירה פנימה]. במידה ונתגלה חשד כלשהו, יש לקפל את הבשר כלפי חוץ ולראות שאין זחלים [ניכרים בראשם השחור. צבע זחל עש המשמש חום-אדמדם-ורדרד. צבע זחל זבוב הפירות לבנבן]. במידה ונמצאו זחלים יש לבדוק בצורה זו את כל הפירות שנקנו יחד.
שזיף מיובש
מעבר לחשש של זחלים ורימות כמתואר לעיל במשמש טרי [שאף אם בתהליך הייבוש הם מתים, עדיין הם נשארים בשלמותם ואסורים באכילה. לאחר מות הזחל הוא משנה את צבעו לחום או שחור כהה] יש לחוש בנוסף לחרקי מחסן מסוגים שונים ובצבעים שונים, כמו"כ, יש חשש להידבקות של נמלים או זבובים על גבי הפירות.
קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם [אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת] של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים, במידה ונמצא נקי. מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשוטפם תוך כדי שפשוף.
שזיפים בשימורים
בדרך כלל התוצרת הנמצאת בשימורים עוברת מיון היטב ואף נלקחת ממטעים מטופלים ופטורה מבדיקה, אולם כיון והזן העיקרי המשמש לשימורים הוא זן 'שגיב' שהוא זן מאוחר ויש חשש לנגיעות. לכן יש לבצע בדיקת מידגם לפני האכילה [באופן המבואר לעיל בפירות טריים]. במידה ונמצא זחל או רימה צפה על פני הסירופ של השימורים חובה לבדוק את התוצרת קודם האכילה, ובאם רוצים להשתמש בסירופ יש לסננו קודם השימוש בו.
ריבת שזיפים
כיון שהריבה עוברת מעיכה ובישול, הגם שלכתחילה יש לבדוק באופן שחייב לבדוק, מכל מקום כיון שיש כמה ספיקות, על כן הלכה למעשה מותר להשתמש בריבה זו אם כבר הוכנה אף ללא בדיקה [ראה בכרך א פ"ו סעי' כג]. וראה עוד בערך 'ריבה'.
