קורבינה/Corvina

קורבינה/Corvina - המכון למצוות התלויות בארץ

דג זה שייך למשפחת המוסריים, ראה ערך 'מוסר ים', הדג ממין זה מצוי בדרום מזרח האוקיינוס השקט, לאורך מרכז ודרום אמריקה. ולכן הוא מצוי בשפע במדינות דרום אמריקה, ברזיל, ארגוואי, ארגנטינה, צ'ילה, פנמה ועוד. דג זה מיובא קפוא במדינות רבות מאותן מדינות בדרום אמריקה.

כינויים רבים ומגוונים יש לדג זה, Gulf Corvina, Drumfish, Croaker  ועוד. ההתייחסות אל דג זה הוא באופן כללי כאל 'מוסר ים', ולכן הוא גם מכונה בשמותיו כגון 'עיט הים' 'Meagre' באנגלית או 'Maigre' בצרפתית. הוא דומה לדג זה במרקם ובטעם. וכאמור הוא אכן שייך למשפחה זו וקרוב אליהם עד מאד. [טעמו גם קרוב לטעם באס מפוספס, כך נאמר לי ע"י העוסקים בתחום].

דג זה חי במים מליחים, ושוכן בקרקעית הרכה של הים בעומקים קטנים של עד 50 מטר. פיו גדול. גופו כחול- אפור על גבו, וכסוף בשאר גופו, קשקשיו קטנים, הסנפירים שלו צהובים, ואורכו עד כ 40 ס"מ. ממוצע המשקל שלו בשיווק הוא בין 4-6 ק"מ. הדגים ניזונים מדגיגים קטנים שרימפסים ושאר חרקי מים.

כבכל דגי הים הגדלים בים שסביב מדינות דרום אמריקה, גם בדג זה מצויים תולעי אניסאקיס, חשש לטפיל חיצוני החודר אל העור, וממשפחת הקפופודה הנצמד אל העור ושאר חללים, ללא חדירה לבשר הדג.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • דגים שלימים טריים:
  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
  • את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב ועדיף תוך כדי הברשה, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
  • יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.
  • בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

 

  • דגים שלימים קפואים ללא בני מעיים:
  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
  • יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.
  • בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], כיון שהטפיל כבר מת מחמת ההקפאה בקלות ניתן להסירו לאחר הפשרת הדג ושטיפה היטב של כל הדג מכל צדדיו תחת ברז מים.
  • את דפנות הבטן יש לנקות היטב ולהסיר את הקרום השחור ולגרד היטב בצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב ועדיף תוך כדי הברשה, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
  • את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים [מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס שנכנסו לבשר לאחר הוצאת בני המעיים וקודם שהוקפאו ומיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס"מ כלפי הגב]-יש לחתוך מהדג ולהשליכו. לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור [או ממול מקור אור], ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

 

  • פילה דג – קפוא:
  • פילה עם עור: יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.
  • בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], כיון שהטפיל כבר מת מחמת ההקפאה בקלות ניתן להסירו לאחר הפשרת הדג ושטיפה היטב של כל הדג מכל צדדיו תחת ברז מים.
  • את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים [מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס. מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס"מ כלפי הגב]-יש לחתוך מהדג ולהשליכו. או לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור [או ממול מקור אור], ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.
  • פילה ללא עור: את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים [מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס. מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס"מ כלפי הגב]-יש לחתוך מהדג ולהשליכו. או לחילופין בשעת הצורך, יש לשקף אותו על גבי שולחן אור [או ממול מקור אור], ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.
למידע נוסף:
קצח - המכון למצוות התלויות בארץ
קצח

צמח הקצח הוא צמח חד שנתי שיש בו עשרות מינים, כאשר כולם משמשים לנוי, להוציא את קצח הגינה [Nigella sativa] שתורבת וזרעיו משמשים לתבלין ולרפואה. 

קרא עוד »
המכון למצוות התלויות בארץ
אנשובי/עפיין/Anchovy

דגים אלו הם דגי להקות ענק, שאורכם מאות מטרים ומכילים מיליוני דגים. הדגים הללו מצויים בימות השונות ובמדינות רבות בעולם. הדגים אינם שוחים קבוע בגובה

קרא עוד »
בראמה/Atlantic pomfret/Chaputate - המכון למצוות התלויות בארץ
בראמה/Atlantic pomfret/Chaputate

דגים אלו שייכים למשפחת הברמידיים, שחיים באוקיינוס האטלנטי, ההודי, השקט, וחיים בעומק של 1 ק"מ במעמקי הים, למעט שני מינים (אורצ'יני ודוסמיירי) שהם חיים במים

קרא עוד »
רוטברש/ורדון/דג אדום/Red fish/ Sebastes - המכון למצוות התלויות בארץ
רוטברש/ורדון/דג אדום/Red fish/ Sebastes

דגים אלו שייכים למשפחה ענקית וגדולה הנקראת Sebastes הכוללת בתוכה 109 מינים הנמצאים בדרום האוקיינוס השקט ובצפונו. בדרום האוקיינוס האטלנטי ובצפונו. כאשר בדרום קליפורניה נמצאים

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון