שמיר

עלי השמיר נגועים מאד בחרקים כולל נגיעות בגבעולים ובפרט במקומות החיבור. הנגיעות היא באקריות, כנימות עלה, תריפסים, זחלים של העשים השונים, עכבישים ורימות של זבוב המנהרות.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ”כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי רימת של זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחמ”כ יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד. הגם שבשיטת בדיקה זו לכאורה הירק נקי מחרקים, אולם בפועל בדיקה זו קשה ביותר בפרט עקב דקותם של עלי השמיר, והקושי לזהות חרקים או מנהרות של זבוב המנהרות, לכן עדיף ומומלץ להשתמש רק ע”י אחת מהדרכים הבאות:

לאחר שטיפה טובה של העלים, ניתן לבשלם כמות שהם עם מים, לסנן את המים סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן וכד’, ולהשתמש במי התמצית המסוננים.

לאחר שטיפה טובה, אפשר לעטוף את העלים בתוך בד, לקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל ולבשל עם הבד.

לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר ולהשתמש עם העלים הטחונים.

שמיר מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, עלי השמיר הם בחזקת נקיים. אולם לא בוודאות [וכמפורט בנספח שם], ולכן יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,

עלי שמיר יבשים – ראה ערך “עלי תבלין יבשים”