פלמידה-לבנה/שחורה/סקומברן

דג זה הוא שייך לאחד משבעת הדגים שהם דמויי דג טונה [הכולל 3 מיני טונית, 2 מיני פלמידה, סקיפג'ק ובוניטו. ראה לעיל באריכות בערך 'טונה']. והוא דג טורף ממשפחת הקולייסים שאליה משתייכת גם דגי הטונה.

פלמידה הלבנה [מוכרת גם בשם "סקומברן הזריז"] הוא המין הגדול ביותר של המקרל [הוא גם מכונה: Spanish mackerel] והוא עלול להגיע עד 2.3 מטר, ולמשקל של כ 70 ק"ג. אם כי מידותיו הממוצעות הם 20-60 ס"מ. הדג נפוץ בדרום מזרח אסיה, עד החופים המזרחים של אפריקה, וגם לחופי ארץ ישראל נמצאים הדגים כאשר היגרו לכאן דרך תעלת סואץ. זמן הדייג העיקרי שלו בחופי ישראל הוא מתחילת הסתיו עד סוף האביב, שאז הם מגיעים בלהקות גדולות מחמת הטמפ' הקרה של המים בעונה זו. דג זה בחלקו העליון כחול בהיר עד אפור כהה, ובצדו התחתון כסוף בהיר. וניתן לזהותו באמצעות הפסים האנכיים הכהים הנמצאים לאורכו. הדגים זריזים ביותר ומכאן שמם העברי, מהירות האצה שלהם מדהימה ביותר, ומנצלים זאת לצוד את טרפם.

הפלמידה האחרת שהיא נפוצה היא הפלמידה השחורה Palmuda gammadit או בשמו המדעי של הדג – Auxis rochei, כינוי נוסף באנגלית לדג זו הוא .Buiiet tuna הדג נמצא באוקיינוסים השונים, כולל בים התיכון. צבע הדג כחול כהה עד שחור, וצבע בטנו כסוף.

דגי הפלמידה נראים כנקיים מקשקשים, אולם סביב אזור החזה של הדג ניתן למצוא קשקשים קטנים [תחת מקור סנפיר הדג].

דגים ניזונים בעודם לרווה מפלנקטון, ובעודם צעירים המזון שלהם שלהם פגיות, דגיגים, והבוגרים טורפים דגים קטנים מהם סרדינים מקרלים ועוד, חסילונים, דיונונים סרטנים ושרימפסים.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף. בדגים מהים התיכון מצוי לעיתים טפיל הצסטודה-Cestoda  [שרשור], ראה לעיל במבוא בערכו. כאשר הבוגר חי בחלל המעי, ושלבי הביניים הצעירים יכולים להופיע בכל מקום בדג, לרבות בראש ובשרירי השלד. עם זאת, במרבית המקרים הם נמצאים באזורי שריר הסמוכים למערכת העיכול (כי הגעתם לדג היא באמצעות מזון שהיה נגוע; הם חודרים לדופן המעי ו"מטיילים" בגוף הדג עד שנעצרים ויוצרים ציסטה).

אופן הבדיקה והשימוש:

• יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
• את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
• יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
• בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין לגרד היטב עם סכין את כל עור הדג מכל צדדיו.