פטל אדום

סקירה ואופן הבדיקה והשימוש בפטל אדום

פרי הפטל גדל על צמח נמוך וצבעו אדום [בשונה מהפטל השחור, ענפיו של הפטל האדום אינם קוצניים, ובפטל האדום יש נטייה של התפרקות הפרי עם הקטיף שלו, ובמרכז הפרי יש חלל – וראה לעיל ערך 'אסנה']. כאמור, בפרי הפטל להבדיל מהאסנה, יש חלל פנימי והוא משווק ללא העוקץ, חלל זה משמש מקום מסתור לחרקים ויש להתבונן בתוכו היטב. בפטל תתכן נגיעות פנימית של זחלים שונים [בצבע צהבהב או של זבוב הפירות בצבע לבן], החודרים גם לתוך חלל הפרי, וכן נגיעות של חרקי שדה כגון תריפסים, עכבישים פסוקאים ועוד. עקב מבנהו המיוחד – הן בצד החיצוני והן הפנימי של פרי הפטל, קיימים מקומות מסתור רבים לחרקים, ולכן יש להתבונן היטב במקומות אלו ובפרט בחלל שבמרכז העוקץ. החשש לחרקים בפרט חרקי השדה – קיים גם במטעים מטופלים. במטעים שאינם מטופלים החשש לנגיעות גבוה ביותר.

בשנת תשפ"ג ליווינו חווה לגידול פטל שעשתה מאמצים רבים להוציא את המוצר כנקי מחרקים, ולמרות כמה הצלחות, בסך הכללי הפרויקט לא הגיע לידי ביצוע, מחמת ריבוי כישלונות, כלומר, הצורך בזהירות ובבדיקה ראויה של הצרכן הביתי – נצרכת וחשובה אפילו במטעים מטופלים כדבעי.

אופן הבדיקה והשימוש:

פירות שנלקחו ממטעים מטופלים, יש להשרות את הפירות בחומר השריה למשך כ-5 דקות, שוטפים היטב את כל פרי בפני עצמו תחת זרם מים חזק. מתבוננים היטב בכל פרי ופרי תחת מקור אור או במקום מואר היטב בכדי לראות אם מצויים זחלים או סימני כירסום של זחלים, וכן אם מצויים חרקי שדה. יש לתת תשומת לב מיוחדת לאזור העוקץ של הפרי, ובין הגומות החיצוניות של הפרי. באם נמצא הכל נקי מחרקים או מסימנים חריגים – יש לפתוח מדגמית כמה פירות ולהתבונן שאין בחלל הפרי זחלים. במידה ונמצא נקי – הפירות מותרים באכילה. במידה ונמצא נגוע, חובה לפתוח את כל הפירות. כמו"כ, במידה ונמצא אזור מסוים בפרי שהוא רך מאד, יש לפותחו ולראות שאין בו רימות של זבוב הפירות.

בפירות ממטעים שאינם מטופלים, יש לחצות את כל הפירות, ולהתבונן היטב בחלל הפנימי. במידה והפרי נקי, ממשיכים את שאר תהליך הניקוי, השריה וכו' וכאמור. אולם במידה ונמצאת נגיעות פנימית, עדיף שלא להשתמש כלל בפירות אלו.

פטל אדום קפוא

למעשה, ברוב ככל הבדיקות שנבדקו פירות אלו משיווק כשהם קפואים [לאחר שעברו עיבוד], נמצאה נגיעות גבוהה מאד של כ-20 אחוז בממוצע [כשבפטל השחור – אסנה, הממוצע היה יותר מזה, ראה לעיל בערכו].

פטל – אבקה

אבקה זו היא אבקתית לחלוטין, ומחמת אופן העיבוד, היא מותרת באכילה ואין לחוש לחרקי שדה שהיו בפטל.

פטל קראנץ'

פטל קראנץ', הוא כעין קורנפלקס ומיוצר מהמוצר אבקת פטל והוא בחזקת נקי מחרקי שדה.

שאר מוצרים המכילים פטל ראה כרך ד בערכם.

פטל שחור – ראה לעיל בערך 'אסנה'.

פירות הפטל האדום בעודו מחובר
פירות הפטל האדום בעודו מחובר
חרקים שונים על גבי הפטל (בבולגריה). למעלה משמאל פסוקאי בהגדלה. ניתן להבחין בחלל שנוצר במקום העוקץ. שמהווה חשש להימצאות חרקים בתוכו
חרקים שונים על גבי הפטל (בבולגריה). למעלה משמאל פסוקאי בהגדלה. ניתן להבחין בחלל שנוצר במקום העוקץ. שמהווה חשש להימצאות חרקים בתוכו

 

פסוקאים בינות לגרגרי הפטל [בעיגול הכחול] כנימת עלה [בעיגול הצהוב]. למעל משמאל זחל עש על גבי פטל קפוא המשווק עם כשרות מהדרין
פסוקאים בינות לגרגרי הפטל (בעיגול הכחול) כנימת עלה (בעיגול הצהוב). למעל משמאל זחל עש על גבי פטל קפוא המשווק עם כשרות מהדרין

 

תריפס מסוג מקומי בבולגריה, בתוך חלל הפרי. מימין בהגדלה
תריפס מסוג מקומי בבולגריה, בתוך חלל הפרי. מימין בהגדלה

 

 

למידע נוסף
קבלת תורה אמיתית

נאמר על התורה הקדושה "לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז" (איוב כח, יז), "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה" (משלי ג, טו).

קרא עוד »
מעלת ליל שבועות

כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה. לאחר הזדככות ועליה של ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר, מגיעים ישראל ליום הנכסף, יום קבלת התורה. בכל דור ודור,

קרא עוד »

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון