טרולוס

טרולוס - המכון למצוות התלויות בארץ

דג הטרולוס/Shrimp's scad

קיימים כמה סוגי של דגים ממשפחה זו, רובם מקורם מהים התיכון, כגון סנפירנית, אטלנטית (הוא הטרכון דלהלן) שיננית, ועוד. וקיים גם אחד שהוא היגר לים התיכון מים סוף והוא: צנינון דו-ימי שנקרא גם טרולוס הצהוב על שם צבע זנבו. דגים אלו מצויים גם בארצות המזרח, כמו אוסטרליה, יפן סין, הודו ועוד. וגם באפריקה גם במזרח וגם במערב בסנגל. אולם יש מינים המצויים רק בים התיכון, ובדייג כאן בחופי ארץ ישראל.

דגים ממין אלו להבדיל ממיני הטרכון, הם דגים החיים בלהקות, הם חיים בקרבת ברזלים, בקיץ הוא נמצא קרוב לפני הים ובחורף הוא נמצא יותר במצולות. הדגים אורכם נע בדרך כלל בין 20-10 סנטימטרים והם ניזונים מדגיגים, סרטנים ורכיכות. על גוף הדג, יש קו בולט באמצעותו הוא קולט שדות אלקטרומגנטיים של דגים אחרים בקרבתו. דגים אלו כדי להקל על תנועתם ושחיתם המהירה, מפרישים כמין שמן מן הגוף המקל עליהם את התנועות.

ככל דגי הים, גם בדג זה לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
  • את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
  • יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
  • בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
למידע נוסף
קארי

אבקת קארי מכילה תערובת של מספר תבלינים שונים, כגון כורכום, גרגירי כוסברה טחונים, כמון, פלפל שחור, פלפל חריף טחון  ועוד. התבלין הסופי משווק באריזות שונות, חלקן

קרא עוד »
שבבי שום / שום מיובש

שבבי שום / שום מיובש שבבי שום הם פלחי שום פרוסים ומיובשים, הם משמשים בעיקר עבור המזון התעשייתי. השבבים מאוחסנים זמן רב ועלולים להיפגע על

קרא עוד »
שיבה – לענה שיחנית - המכון למצוות התלויות בארץ
שיבה – לענה שיחנית

שיבה (לענה שיחנית) – נגיעות, חרקים ואופן הבדיקה והשימוש   עלי השיבה (לענה שיחנית) משמשים כתבלין (בעיקר כתוספת טעם לתה), וכצמח רפואי בעיקר נגד תולעים

קרא עוד »
כוסמת - המכון למצוות התלויות בארץ
כוסמת

כוסמת הכוסמת היא מין ממיני הקטניות (להבדיל מהכוסמין שהוא אחד מחמשת מיני דגן). הכוסמת משמשת במדינות רוסיה ומזרח אירופה להכנת הדייסה (קאשע), ובמדינות המזרח להכנת

קרא עוד »
מוצרי מאפה

במוצרי מאפה, הבסיס הראשוני והעיקרי הוא הקמח, שחובה לנפותו קודם השימוש, וראה לקמן בערכו את אופן ניפויו בבית הפרטי ובעסק. לאחר האפייה אין אפשרות לבדוק

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון