צמח האזוב המצוי משמש כבסיס לתבלין הזעתר שאליו מוסיפים עוד תבלינים נוספים, צמח האזוב נקרא בלשון העם זעתר [וכך ביאר הרמב”ם בפיהמש”נ עמ”ס נגעים פי”ד מ”ו] ומקורו מהשפה הערבית. לצמח זה יש כמה מינים, וכמבואר במשנה שם, וגם בימינו מוכרים ממנו כמה מינים.
הזעתר עלולים להיות נגועים בכנימות עלה, תריפסים, אקריות ועוד. את הנגיעות מצאנו בכל סוגי האזוב המצויים בשווקים השונים.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ”כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי רימת זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחמ”כ יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד. כיון שבדיקה זו קשה ביותר על כן מומלץ להשתמש ע”י אחת מהדרכים הבאות:
לאחר שטיפה טובה של העלים, ניתן לבשלם כמות שהם עם מים, לסנן את המים סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן וכד’, ולהשתמש במי התמצית המסוננים.
לאחר שטיפה טובה, אפשר לעטוף את העלים בתוך בד, לקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל ולבשל עם הבד.
לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר ולהשתמש עם העלים הטחונים.
זעתר יבש – ראה ערך”עלי תבלין מיובשים”
