כוסמת

כוסמת - המכון למצוות התלויות בארץ

כוסמת

הכוסמת היא מין ממיני הקטניות (להבדיל מהכוסמין שהוא אחד מחמשת מיני דגן).

הכוסמת משמשת במדינות רוסיה ומזרח אירופה להכנת הדייסה (קאשע), ובמדינות המזרח להכנת פסטה מסוג מסוים.

כמו כן היא משמשת בתעשיית הבירה ללא גלוטן (כתחליף למאלט משעורה).

הכוסמת מאוחסנת ומשווקת עם תום האסיף שלה מן השדה (בתום עונת הקיץ) ומשם מייצאים אותה למדינות העולם
(עיקר מקומות הגידול היום בעולם הם מדינות סין ורוסיה, ולאחר מכן מדינות מזרח אירופה, צפון מזרח ארה"ב ועוד).
עקב האחסון הממושך וההובלה הבעייתית, מתרבים מזיקי המחסן לסוגיהם בין גרגירי הכוסמת,
הן בבוגרים מסוגי החיפושיות למיניהם, שעקב כרסומם מותירים אבקה ופסולת חרקים מרובה,
הן עשי המחסן והזחלים שלהם שניתן להבחין בהם גם באמצעות הקורים שהם מותירים, והן פסוקאים הנמצאים בינות לגרגירים.
חיפושיות בין גרגירי הכוסמת
חיפושיות בין גרגירי הכוסמת

 אופן הבדיקה והשימוש:

ברכישת תוצרת באריזת ניילון שקופה, מומלץ לבדוק שאין בתחתית השקית ריבוי אבקה שמקורה מפסולת חרקים
(מעט אבקה בדרך כלל קיימת מקליפת הכוסמת).
מצוי גם שיווק באריזות קרטון אטומות שמקורם בשיווק מארה"ב, והם בטיב מעולה ונקיים יותר.
שלב הבדיקה בפועל, היא הבדיקה הוויזואלית, כאשר מפזרים על גבי משטח
(רצוי בצבע כתום, שאז ניתן להבחין טוב יותר בכל סוגי החרקים) את גרגירי הכוסמת,
מעבירים גרגיר אחר גרגיר ומתבוננים בין הגרגירים שאין חרקים בוגרים ואין זחלים.
בדרך זו בודקים את כל הכמות הנדרשת. בקצה גרגיר הכוסמת יש נקב שהוא טבעי ואינו מחמת חרקים.
 
פגמים וחללים טבעיים בקצה גרגר הכוסמת
פגמים וחללים טבעיים בקצה גרגר הכוסמת

 

(יש עדיפות גדולה באם הדבר מתאפשר, לבצע את הבדיקה על "שולחן אור", כגון על המיתקן הנקרא "קל בודק", שהוא משמש גם כשולחן אור וגם מסננת, כך שבזמן העברת הגרגירים מצד אחד למשנהו, כל הפסולת והנשורת כולל החרקים נופלים למגירה התחתונה וניתן לזהות בפסולת את סוגי החרקים שקיימים במוצר).
נמצאו חרקים זעירים כגון פסוקאים (ולעיתים נדירות ניתן למצוא אקריות מחסן זעירות),
למרות שניתן להסירם לחלוטין באמצעות סינון(ראה לעיל ערך "בורגול"),
בדיקה ושטיפה (ראה לעיל ערך "אורז" בסוף הקטע הראשון של "אופן הבדיקה והשימוש"),
מכל מקום עדיף שלא להשתמש בתוצרת זו (בפרט שיש חשש שהם חדרו לחלל הטבעי שבקצה הגרגיר),
אלא אם כן הוא נצרך למוצר זה כעת ואין בהישג ידו תחליף.
גרגירי כוסמת המשווקים כשהם "בחזקת נקיים מתולעים", באם החותם המעיד על כך בקי בעניני חרקים,
ניתן לסמוך על כך ואין חובת בדיקה, ובתנאי שתנאי האריזה תקפים,
כגון אם האריזה היא עם וואקום, יש להבטיח שאכן הוואקום נותר ולא חדר אויר לשקית.
לאחר השימוש יש לשמור את מה שנשאר בקירור, כדי שלא תהיה התפתחות חדשה של חרקים.
למידע נוסף
פריקה / חיטה ירוקה - המכון למצוות התלויות בארץ
פריקה / חיטה ירוקה

פריקה / חיטה ירוקה פריקֶה [או יש האומרים, פריקי] הם גרגירי חיטה ששיבוליה נקטפות בעודן ירוקות ועוברות עישון במטרה לשמרן לאורך זמן. לאחר מכן מופרדים

קרא עוד »
צרעות טפיליות - המכון למצוות התלויות בארץ
צרעות טפיליות

לעיתים, ניתן לראות במחסנים צרעות שנותרו במוצרים הסופיים. הצרעות הן צרעות טפיליות [בשנים האחרונות אף יוזמים שימוש בהן כהדברה ביולוגית בשטחי הגידול, כדי לקטול את

קרא עוד »
פילה דג - המכון למצוות התלויות בארץ
פילה דג

פילה של דג זה עם עור משווק לעיתים עם שאריות טפיל הלארנואוקרה וטפיל הסיפריון, ולעיתים הוא נגוע גם באניסאקיס בבשר הדג. ובפילה ללא עור [גם

קרא עוד »
חינה

צמח החינה [=כופר לבן] גדל בתנאי חום במדינות טרופיות או סובטרופיות וגם בארץ ישראל מגדלים צמח זה. צמח זה הוא עץ נמוך בדרך כלל ונשיר

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון