פילה של דג זה עם עור משווק לעיתים עם שאריות טפיל הלארנואוקרה וטפיל הסיפריון, ולעיתים הוא נגוע גם באניסאקיס בבשר הדג. ובפילה ללא עור [גם עם כשרות], עיקר החשש הוא שתולעי אניסאקיס חדרו לבשר. ולכן:
- להסיר את העור לחלוטין, ולהתבונן חזותית אם נותר מקום פציעה שמקורה מהטפילים הנז', ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.
- לאחר הסרת העור או בשיווק ללא עור, יש לשקף ממול מקור אור, לראות שלא נותרו תולעים האסורים בבשר הדג, ובמידה וקיימים תולעים, ניתן להבחין בהם, ובאמצעות פינצטה לאחזם בקצה ולשלפם בשלמותם.
- אם הדגים מיועדים לטחינה, לאחר הסרת העור ולאחר 'בדיקה קלה' ממול מקור אור, יכול לטחון את הדגים [ראה בכרך הראשון פרק ו סעי' יז].
בדייג טרי [בעיקר בנורבגיה] כאשר הדגים מעובדים מייד לאחר הדייג ללא הקפאה, ובהשגחה צמודה במפעל, הסירו את עור הדג והוא משווק כפילה, בד"כ הבשר נקי מתולעי אניסאקיס. ואם יש חותם של ועד כשרות הידוע כמקפיד על עניני טפילים, ניתן להשתמש בפילה הדג ללא צורך בבדיקה.
