דגי 'זאב' – כשרות המין ולעניין טפילים

ביאור הכינוי של דג זה הוא זאב, ויש כמה מיני דגים מכונים זאב, אם זאב הים או זאב המים, חלקם דגים טמאים וחלקם דגים טהורים. בדרך כלל את דגי הבקלה מכנים 'זאב הים' ויש גם 'זאב המים' – ראה בספרי תולעת שני חלק שני בערך ברקודה. ובפרק העוסק בסימני טהרה בדגים, בערך דג החידקן. ולמרות שזה כינויו, אין המדובר בדגי זאב כלל וזה גם לא כינוי הרשמי אלא המסחרי מחמת הדמיון שלו, דג זה הוא הזאנדר (Pikeperch) הוא מין ספציפי השייך לסוג Sander. ושמו המדעי Sander lucioperca. הוא דג של מים מתוקים בדרך כלל, הדג הזה מעדיף גופי מים מתוקים גדולים, במיוחד נהרות גדולים ואגמים שעשירים בחומרי מזון, אולם חי גם באגמים מליחים. דג זה הוא ממשפחת הדקריים. על מנת לזהותו תראו את צבעו כאשר בחלקו העליון הוא בצבע ירוק-חום, ומשם יורדים פסים אנכיים כהים לצדדים ואילו חלקו התחתון הוא לבן-קרמי. יש לו שיניים חדות רבות כולל שני ניבים בחזית המאפיינים של דגים טורפים. בגודלו הוא יכול להגיע עד 1 מטר, ועד משקל של 15 ק"ג, הגם שהוא משווק בד"כ בפחות מחצי מגודלו זה. הזאנדר נחשב לאחד מדגי המאכל המוערכים ביותר באירופה, בזכות בשרו הבהיר והמוצק והוא מכיל מעט עצמות. לדג זה יש קשקשים קטנואידים עם שפה משוננת קטנה, ניתן להבחין בצדדים של הדג שלאורך קו הצד שלו יש קשקשים שניתן להבחין בהם בבדיקה קלה. [כיון שיש כמה מינים המכונים בשמות אלו וחלקן טמאים, נכון לבדוק הדג עד שיהיה ניכר אצלכם היטב].

לגבי הטפילים, בהחלט כמו כל הדגים החיים בטבע באגמים או בנהרות, יתכן גם באלו טפילים, וכבר נמצאו תולעים מסוגים שונים בחללי המעיים, בזימים ובחללי הפה. ויש לו גם כמה סוגי טפיל קפופודה על העור שלו. בגידול במים מליחים זה קצת שונה, ובבית גידול מתורבת, תלוי במידת הטיפול. בדרך כלל עם הסרת בני המעיים, שפשוף היטב של הדפנות, הסרת הראש, גירוד ושטיפה היטב של העור, הדג אמור להיות בחזקת נקי.