ערלה בצמח הפסיפלורה

ההגדרה ההלכתית לצמח הפסיפלורה (שעונית סגולה) כבר נדונה בפוסקים האחרונים. ובספר תבואת יוסף (עמ"""" יא) רצה לדונו כפרי העץ משום שחשב שצמח זה אינו נותן פרי תוך שנתו [או שחשב שאין טעם זה מספיק להגדיר צמח הפסיפלורה כפרי אדמה] וכן חשב שאין גזעו חלול. אבל הגרש"ז רווח בשו"ת חלקת השדה (ח"א סי"""" טז-יז) הביא דעת המומחים דאכן צמח הפסיפלורה נותן פרי החל מהשנה ראשונה גם ע"י גרעין [ואצ""""""""ל ע"י יחור] וסימן זה לזיהוי פרי אדמה הוזכר בשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי"""" תקל"א) ובשו"ת רב פעלים (או"ח סי"""" ל) ובספר יין הטוב (יו"ד סי"""" נב) וכן הסכימו להלכה הגר"ש משאש והרב מרדכי אליהו [ודלא כהחזו"א (ערלה סי"""" יב) שלא רצה לסמוך על סימן זה אלא בצירוף סימנים נוספים].
עוד סימן נוסף לזיהויו כפרי אדמה משום שפירותיו נעשים גרועים משנה לשנה וכמו שהביא הברכ"י (יו"ד סי"""" רצד) בשם המהר"ם אלשיך.
עוד סימן להגדרת פרי האדמה ע"פ השו"ת הלק"ט (ח"א סי"""" פג) שכל צמח שגזעו עוחלול אינו נידון כעץ. ובאמת כך היא המציאות בצמח הפסיפלורה וכן לצמח הפאפיה.
מכל זה הסיק שם הגרש"ז רווח דאף שלדעת החזו"א שלא הסכים לסמוך על מכל הסימן שנותן פרי בתוך שנתו עדיין צ"ע, מ"מ אנן סמכינן על סימנים שהזכירו הפוסקים הנזכרין. ולכן צמח הפסיפלורה נידון כפרי אדמה לכל דבר ואין נוהג בו דין ערלה. והסכים עמו מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א בשולי התשובה. וראה גם בספרו של מרן הנד"מ חזון עובדיה על דיני ט"ו בשבט וברכות עמ"""" כג בהערה שם שהביא את דברי יו"ר המכון הרב שניאור ז. רווח שליט"א והסכים לדבריו הלכה למעשה.