מעשר ראשון בימינו

מעשר ראשון בימינו

א. אודות הטענה של האומרים ללוי הבא ראיה שלוי אתה, כבר כתבתי בארוכה בספרי שו"ת חלקת השדה חלק שני – תרו"מ מסימן יב ואילך. וכבר ציינתי שם לשו"ת המהרי"ט ח"א סי" פה שדוחה טענה זו, וכתב שהאי מילתא בורכא היא. ועד ציינתי לרבים מדיעות האחרונים שלא מקבלים טענה זו. וכבר פסק מרן השולחן ערוך שגם בזמן הזה נותן בפועל ללוי וראה מש"כ בסי" שלא סעי" יט, לב, נב, סג. וכן פסקו רבים מהאחרונים. וכל המושג של לוי "אמיתי" אינו אמת. וגם בזמן הזה הלויים בחזקתם עומדים. וחובה ליתן להם, והמונע עצמו מלתת להם מפסיד מצוות נתינה.

ב. לעניין איסור גזל, ראה מה שכתב מרן הגרשז"א בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי" נג. ופשוט.

ג. לעניין מעשר עני התחשיב הוא עד תצרוכת של 1 טון תוצרת חקלאית לכל שנת מעשר עני. [וזה יותר מהרגיל אצל משפחה ממוצעת], וכבר פירסמנו פעמים רבות, שאם יש לאדם יותר מזה צריך להלוות לעני יותר.

ד. לעניין ההפרשים בעלות הכספית של ההלוואה בין מעשר ראשון למעשר עני. כבר ביארתי בארוכה בפרוספקט המורחב יותר [שלא חולק במסגרת שבת זו]. כיון שלענין מעשר ראשון אנו עושים חשבון רק לגבי טבל ודאי, ובחשבון שעשינו יצא סך של כ – 26 ₪ לכמות של כ – 10 עצים מניבים בגינה הפרטית. [כולל חשבון של דברי הגמ" בגיטין לענין "שער הזול", ועפ"י דברי התוס" והראשונים שם, שאם פסק יכול גם פחות משער הזול. (ועי" בד"א פ"ז מהל" מעשר ה"ז שכתב שלדינא גם רש"י מודה היכא דפסק). ומ"מ הוזלנו משליש דמיו וכמבואר באחרונים. ולכן בחשבון של מעשר ראשון לטבל ודאי, עשינו כחשבון הנז". ואילו לגבי מעשר עני עשינו חשבון לפי טון פירות וירקות לכל שנת מעשר עני. וחשבון זה כולל כל מה שיכניס אדם לביתו שחייב מעשר עני לתקופה זו. וכאן עשינו חומרא להחשיב גם ספק טבל, וזה כפי שהעלתי בעוניי באריכות בספרי "ביכורי שדה" הל" מעשר עני. ובספרי שו"ת חלקת השדה הנז" בסי" כו, שרבים הטעמים שצריך ליתן מעשר עני גם בספק טבל, ובפרט בעניים שקיי"ל ספק עניים לחומרא וצדק משלך ותן לו. וע"פ החשבון האמור, הסך הוא 50 ₪ לתקופה [ולא לשנה כיון שבתחילת מע"ע הפירות עדיין מע"ש, ובתחילת מע"ש הפירות ממשיכים להיות מע"ע].