קדושת פירות הגוי – גנוזות עת הקץ
קדושת פירות הגוי אחר השקפת העיון בדברי הרבנים הנז' בכל מה שנשאו ונתנו בעניין זה, לא מצאנו טעם מספיק על מה סמכו האידנא שלא נהגו בדיני קדושת שביעית וביעור. דמכל הצדדים קשיא, כאשר יראה המעיין עין בעין בפסקי הרבנים הנז', הלוא הם כתובים בספר אבקת רוכל הנז' מסימן כ"ב עד סימן כ"ה, דאף אחר הראיה […]
קריעה על ערי יהודה
במועד קטן כו,א: "אלו קרעין שאין מתאחין, הקורע על אביו ועל אמו וכו' ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים, וקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים". ערי יהודה מנלן דכתיב (ירמיהו מ"א) "ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה'". אמר רבי אלעזר: הרואה […]
בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם, אם דינם כעציץ שאינו נקוב, או לא, לענין שמיטה
הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א אב"ד פ"ת וחבר מועצת הרה"ר לישראל בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם, אם דינם כעציץ שאינו נקוב, או לא, לענין שמיטה תגובה על דברי השגה שנכתבו בגליון מס' 25 בשלישי בשבת תשעה ימים לחדש מרחשון התש"ס. אל מעלת הרה"ג יואל פרידמן שליט"א. ממכון התורה והארץ […]
גשם ורוח בשביעית ובשמיטה
שמיטה ושביעית – הם שני שמות מובהקים למצוה אחת. השם "שמיטה" מכוון לעיקר המצוה: שמיטה ממלאכות שדה ואדמה, ושמיטה מניצול רגיל של פירות הארץ, וממילא הפקרת הבעלות על האדמה והפירות. השם "שביעית" לעומת זאת מעלה אותנו לספירות אחרות, גבוהות יותר ורוחניות. "שביעית" מלמדת אותנו על מחזוריות של שנים, שהאחרונה והגבוה שבהם היא השנה השביעית. […]
המקומות בהם נוהגת מצוות השמיטה ודין יבולי נכרי
אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם". אף בארץ ישראל אין כל המקומות שווים לדיני השמיטה, אלא מקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים – חלק אחד. ומקומות שנכבשו אף על ידי עולי בבל – חלק שני. ומקומות שלא נכבשו כלל אף על ידי עולי מצרים […]
השמיטה התורה וארץ ישראל
בפרשת בחוקותי, לאחר תיאור ההבטחות לעם ישראל אם ישמרו חוקיו ומצוותיו – מזהיר ה': "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה… והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכים.. והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה – או – אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה.. כל ימי השמה תשבות את אשר לא […]
רבי רחמים יוסף אג'ייני זצוק"ל
רבי רחמים יוסף אג'ייני זצוק"ל – כ"א אדר התרנ"ג שש משזר כי תשא תשפא מעֲשֵׂה אָבוֹת רבי רחמים יוסף אג'ייני זצוק"ל – כ"א אדר התרנ"ג רבי רחמים יוסף אג'ייני נולד לאביו רבי משה למשפחת אג'ייני בעיר חכמים וסופרים צ'פרו שבמרוקו. שרש משפחה זו היה מאיזור הנקרא 'אזוויה' במרוקו וכאשר גורשו היהודים משם בראש חדש אב […]
רבי שמואל אבן דנאן – כ"ח אדר ב' התשכ"ב
רבי שמואל אבן דנאן – כ"ח אדר ב' התשכ"ב רבינו שמואל אבן דנאן נולד לאביו הגאון הגדול והמפורסם רבי יצחק אבן דנאן בעל השו"ת 'ליצחק ריח' ואב"ד בעיר הגדולה פאס, בשנת תרל"ז, ונקרא שמו על שם אבי אביו רבי שמואל שהיה דרשן וצדיק ומגדולי רבני העיר פאס מגזע המשפחה החשובה והמפורסמת ממגורשי ספרד, אשר […]
רבי שמעון דיין – ה' ניסן התשל"ה מעלון שש משזר ויקרא תשפ"א
מַעֲשֵׂה אָבוֹת רבי שמעון דיין – ה' ניסן התשל"ה רבי שמעון דיין נולד לאביו כה"ר אליהו ולאמו הרבנית פריחא, בשנת תרע"ז בכפר בני צביח ליד דמנאת, שבדרום מרוקו. מקטנותו נראו בו סימני טהרה יראה וחכמה, עיקר תורתו למד מפי רבו המובהק החכם יעקב בן חמו. בשנת תרפ"ה , והוא בן 8, יצא עם רבו […]
דיני שרץ המים
דיני שרץ המים א. כל חרק ששרץ והתפתח במים, אסור באכילה משום שרץ המים. והיינו דוקא אם התפתח במים נובעים, אך אם התפתח בכלים ובבורות שאינן נובעים, הרי הוא מותר משום שרץ המים, לפיכך שׁוחה ושותה מהם ואינו חושש לשרצים אם יזדמנו לתוך פיו ממים אלו. ולאו דוקא אם שרץ במים, אלא ה"ה בשאר משקים, […]
תמצית דינים השייכים לחג הפסח הבעל"ט
תמצית דינים השייכים לחג הפסח הבעל"ט מאת הגאון רבי שניאור ז. רווח שליט"א כפי שעולים מתשובותיו שנתפרסמו בס"ד בשו"ת 'שש משזר' ועוד דיני ברכת האילנות ורשימת אילנות מורכבים דיני כמון בפסח ואם יש שינוי לטובה דיני פטריות בפסח דיני איסור חמץ בדברים שאינם למאכל אדם בדין הקטנית ודין קטנית שהשתנתה (כגון ההממתיק שבקוקה […]
דיני ביעור מעשרות בשנה השביעית
מצוות הביעור הכל חייבין במצות ביעור הן גברים והן נשים. בשנה השביעית [והרביעית], בערב יום טוב האחרון של פסח, וכל מי שברשותו פירות שהן טבל או ספק טבל, חייב להפריש מהן תרומות ומעשרות. [פירות שהן דמאי, אינו חייב להזדרז ולהפריש מהן תרומות ומעשרות מפני שאינם מעכבים את הווידוי]. כיצד מבערים פירות מעשר שני או […]