השמיטה התורה וארץ ישראל
בפרשת בחוקותי, לאחר תיאור ההבטחות לעם ישראל אם ישמרו חוקיו ומצוותיו – מזהיר ה': "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה… והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכים.. והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה – או – אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה.. כל ימי השמה תשבות את אשר לא […]
איסור והיתר בקציצת אילן מאכל
א. איסור עקירת אילן מאכל נוהג גם בחוץ לארץ, ואין צריך לומר בארץ ישראל, שמצוה עלינו לנוטעה ולהפריחה ולא לעקור הנטוע. ב. אין לעקור אילן מאכל על מנת לנטוע במקומו ירקות לצורך פרנסה ועבודה, אלא אם כן קיומו של האילן מפריע (מבחינה בוטנית) לזריעת או קיומם של הירקות. ג. יבוש האילן בדרך גרמא, וכגון מניעת […]
ביאורים וחידושים בהלכות שמיטה ויובל להרמב"ם
מצות עשה לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות. שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה', ונאמר: בחריש ובקציר תשבות. וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר: שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. איסור חרישה מלשון רבינו ז"ל יראה דס"ל דפסוק דבחריש ובקציר תשבות מדבר […]
באיזה גידולים יש קדושת שביעית
כל הצומח בשנה השביעית, יש עליו קדושת שביעית שנאמר: "כי יובל היא קודש תהיה לכם" מה היא קודש אף תבואתה קודש. והקדושה האמורה בפירות שביעית, היינו רק להגבלות האמורות לקמן, אך אין בצומח קדושת גבוה, ולכן מותר לאכול את הצומח בטומאה ובכל מקום וכדין פירות חולין. כל צמח המיועד למאכל הן לאדם והן לבהמה, נוהג […]
על מה חלה קדושת שביעית – ברור דברי הרמב"ם
מוצאי אסרו חג שבועות תש"ס בגמרא בסוכה (מ,א) וב"ק (קא,ב) מבואר שאין קדושת שביעית חלה על עצים, משום שאין הנאתן וביעורם שוה, והתורה אמרה "לכם לאכלה" לכם דומיא דלאכלה שהנאתו וביעורו שוין. כלומר כל מה שהנאתו וביעורו שווה נחשב כאכילה הן לענין שחלה עליו קדושת שביעית, והן לענין שמותר להשתמש בפירות שביעית לדבר זה. […]
היבט מוסרי לציוי ושבתה הארץ
"והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט". ישעיה נז,כ. "אין הקב"ה מנסה את הרשעים למה שאינן יכולין לעמוד, דכתיב והרשעים כים נגרש, ומי הוא מנסה הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן". שהש"ר ב,ב. נפש הומיה לו לחקלאי; האם ירדו גשמים בעתם. האם לא יבוא ארבה בגבולו. האם היבול יהיה מבורך […]
דיני ביעור מעשרות בשנה השביעית
מצוות הביעור הכל חייבין במצות ביעור הן גברים והן נשים. בשנה השביעית [והרביעית], בערב יום טוב האחרון של פסח, וכל מי שברשותו פירות שהן טבל או ספק טבל, חייב להפריש מהן תרומות ומעשרות. [פירות שהן דמאי, אינו חייב להזדרז ולהפריש מהן תרומות ומעשרות מפני שאינם מעכבים את הווידוי]. כיצד מבערים פירות מעשר שני או […]
בגדר ההיתר דלאוקמי אילנא בשביעית (ח"ב)
בגדר ההיתר דלאוקמי אילנא בשביעית (ח"ב) (פורסם ב'תנובות שדה' גיליון 29 לצפייה בגיליון לחץ כאן) (לצפייה במאמר חלק א' לחץ כאן) י"א. והנה לעיל סוף אות ד' כתבתי דמלשון הרמב"ם ז"ל נראה דס"ל דלא התירו לאוקומי אילנא, אלא במלאכות דרבנן בלבד. ושכן כתב בשו"ת משנת יוסף ח"א (סימן י"ב אות א') בשם הרב שבת הארץ (פ"א […]
דיני וידוי מעשרות
מצוות וידוי מעשרות לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתוודות לפני ה’, וזהו הנקרא “וידוי מעשרות”. ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו קיים. זמן הוידוי, הוא בזמן המנחה של יום טוב האחרון של חג הפסח בשנה הרביעית והשביעית, לאחר שבערב יום טוב האחרון גמר לבער כל מעשרותיו. נוסח הוידוי הוא הנאמר בכתוב […]
שפיכת מים בשמיטה כשהמים נשפכים במקום הצמחים ובדין פסק רישא, ואינו מתכוין בשביעית
שפיכת מים בשמיטה כשהמים נשפכים במקום הצמחים שאלה: יש לדון בשאלה שרבים נבוכים בה בשנת השמיטה כאשר שוטפים את הרצפות או החלונות המים נשפכים במקום צימוח. וכן במקום שיש מזגן או כל תעלת ניקוז שהיא והמים יורדים על הצמחים, האם יש לחוש בזה לאיסור השקאה שהוא מדרבנן בשביעית? תשובה: בספר דרך אמונה [ח"ד דף צ"ו […]
מצוות ביעור מעשרות בערב שביעי של פסח
מצוות ביעור מעשרות בערב שביעי של פסח בעזה"י בערב שביעי של פסח נצא לים הגדול ונשליך את כל המטבעות המיוחדות לחילול מעשר שני ורבעי של 'בית המעשר' שע"י 'המכון למצוות התלויות בארץ' נוסח החילול: "כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּטְבְּעוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם כּוֹלֵל הַפְּרוּטָה חֲמוּרָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַמַּטְבְּעוֹת, יְהֵא מְחֻלָּל הוּא וְחָמְשׁוֹ […]
טו בשבט – ראש השנה לאילנות
א. קביעת יום טו בשבט כר”ה ראש השנה לאילנות הוא ט”ו בשבט, בשונה משאר גידולי האדמה, כמבואר במשנה בתחילת מסכת ר”ה. ובגמ’ (שם יד.) שואלת מאי טעמא? אמר ר’ אלעזר אמר ר’ אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.., ופירש רש”י –שכבר עברו רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטים מעתה. […]