הביצעים שבהר המשחה – האם בכלל ירושלים
הביצעים שבהר המשחה- ובו גם כמה פרטים הקשורים להר המשחה ולחומה המזרחית א. הר המשחה האם הוא בכלל ירושלים והאם היה המקום מוקף חומה אי פעם הר המשחה הוא הר הזיתים. כך עולה מתרגום יהונתן למלכים-ב (כג,יג). וכמ"ש להדיא הרד"ק שם. ויתכן שנקרא המקום הר הזיתים משום מ"ש בב"ר (פרשה לג) על פסוק והנה […]
קדושת פירות הגוי – גנוזות עת הקץ
קדושת פירות הגוי אחר השקפת העיון בדברי הרבנים הנז' בכל מה שנשאו ונתנו בעניין זה, לא מצאנו טעם מספיק על מה סמכו האידנא שלא נהגו בדיני קדושת שביעית וביעור. דמכל הצדדים קשיא, כאשר יראה המעיין עין בעין בפסקי הרבנים הנז', הלוא הם כתובים בספר אבקת רוכל הנז' מסימן כ"ב עד סימן כ"ה, דאף אחר הראיה […]
קריעה על ערי יהודה
במועד קטן כו,א: "אלו קרעין שאין מתאחין, הקורע על אביו ועל אמו וכו' ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים, וקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים". ערי יהודה מנלן דכתיב (ירמיהו מ"א) "ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגודדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה'". אמר רבי אלעזר: הרואה […]
בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם, אם דינם כעציץ שאינו נקוב, או לא, לענין שמיטה
הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א אב"ד פ"ת וחבר מועצת הרה"ר לישראל בדין מיכלים שאינם נקובים ואינם מיטלטלים לרוב גודלם, אם דינם כעציץ שאינו נקוב, או לא, לענין שמיטה תגובה על דברי השגה שנכתבו בגליון מס' 25 בשלישי בשבת תשעה ימים לחדש מרחשון התש"ס. אל מעלת הרה"ג יואל פרידמן שליט"א. ממכון התורה והארץ […]
גשם ורוח בשביעית ובשמיטה
שמיטה ושביעית – הם שני שמות מובהקים למצוה אחת. השם "שמיטה" מכוון לעיקר המצוה: שמיטה ממלאכות שדה ואדמה, ושמיטה מניצול רגיל של פירות הארץ, וממילא הפקרת הבעלות על האדמה והפירות. השם "שביעית" לעומת זאת מעלה אותנו לספירות אחרות, גבוהות יותר ורוחניות. "שביעית" מלמדת אותנו על מחזוריות של שנים, שהאחרונה והגבוה שבהם היא השנה השביעית. […]
המקומות בהם נוהגת מצוות השמיטה ודין יבולי נכרי
אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם". אף בארץ ישראל אין כל המקומות שווים לדיני השמיטה, אלא מקומות שנכבשו רק על ידי עולי מצרים – חלק אחד. ומקומות שנכבשו אף על ידי עולי בבל – חלק שני. ומקומות שלא נכבשו כלל אף על ידי עולי מצרים […]
השמיטה התורה וארץ ישראל
בפרשת בחוקותי, לאחר תיאור ההבטחות לעם ישראל אם ישמרו חוקיו ומצוותיו – מזהיר ה': "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה… והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכים.. והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה – או – אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה.. כל ימי השמה תשבות את אשר לא […]
איסור והיתר בקציצת אילן מאכל
א. איסור עקירת אילן מאכל נוהג גם בחוץ לארץ, ואין צריך לומר בארץ ישראל, שמצוה עלינו לנוטעה ולהפריחה ולא לעקור הנטוע. ב. אין לעקור אילן מאכל על מנת לנטוע במקומו ירקות לצורך פרנסה ועבודה, אלא אם כן קיומו של האילן מפריע (מבחינה בוטנית) לזריעת או קיומם של הירקות. ג. יבוש האילן בדרך גרמא, וכגון מניעת […]
ביאורים וחידושים בהלכות שמיטה ויובל להרמב"ם
מצות עשה לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות. שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה', ונאמר: בחריש ובקציר תשבות. וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר: שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. איסור חרישה מלשון רבינו ז"ל יראה דס"ל דפסוק דבחריש ובקציר תשבות מדבר […]
באיזה גידולים יש קדושת שביעית
כל הצומח בשנה השביעית, יש עליו קדושת שביעית שנאמר: "כי יובל היא קודש תהיה לכם" מה היא קודש אף תבואתה קודש. והקדושה האמורה בפירות שביעית, היינו רק להגבלות האמורות לקמן, אך אין בצומח קדושת גבוה, ולכן מותר לאכול את הצומח בטומאה ובכל מקום וכדין פירות חולין. כל צמח המיועד למאכל הן לאדם והן לבהמה, נוהג […]
על מה חלה קדושת שביעית – ברור דברי הרמב"ם
מוצאי אסרו חג שבועות תש"ס בגמרא בסוכה (מ,א) וב"ק (קא,ב) מבואר שאין קדושת שביעית חלה על עצים, משום שאין הנאתן וביעורם שוה, והתורה אמרה "לכם לאכלה" לכם דומיא דלאכלה שהנאתו וביעורו שוין. כלומר כל מה שהנאתו וביעורו שווה נחשב כאכילה הן לענין שחלה עליו קדושת שביעית, והן לענין שמותר להשתמש בפירות שביעית לדבר זה. […]
היבט מוסרי לציוי ושבתה הארץ
"והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט". ישעיה נז,כ. "אין הקב"ה מנסה את הרשעים למה שאינן יכולין לעמוד, דכתיב והרשעים כים נגרש, ומי הוא מנסה הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן". שהש"ר ב,ב. נפש הומיה לו לחקלאי; האם ירדו גשמים בעתם. האם לא יבוא ארבה בגבולו. האם היבול יהיה מבורך […]