נהגו הנשים לתת צדקה קודם ההפרשה ומנהג יפה הוא.
וקודם ההפרשה תברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה [תְּרוּמָה]:
(ויש מברכים: לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִיסָה)
לאחר הברכה תקח האשה בצק בשיעור כל שהוא
[ולמנהג אשכנז תיקח שיעור כזית], ותאמר:
הֲרֵי זוֹ חַלָּה:
לאחר ההפרשה יש לשרוף את החלה המופרשת.
ותאמר תפילה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִצְוַת הַפְרָשַׁת הַתְּרוּמָה יְתֻקַּן עֲוֹן חַוָּה אֵם כָּל חַי, שֶׁסִּבְּבָה מִיתָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא עִסָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ תִּבָּטֵל הַמָּוֶת מִן הָעוֹלָם, וְתִמְחֶה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּבֵיתֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
וְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּבָרֵךְ עִסָּתֵנוּ, וְתִשְׁלַח בָּהּ בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַחְתָּ בְּרָכָה בְּעִסּוֹת אִמּוֹתֵינוּ: שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, וִיקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק: "וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
בתום ההפרשה מנהג טוב לומר את פרקי התהילים הבאים:
פרק כה
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְ-הֹוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא: אֱלֹהַי בְּךָ בָּטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי: גַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם: דְּרָכֶיךָ יְ-הֹוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי: הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְ-הֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְ-הֹוָה: טוֹב וְיָשָׁר יְ-הֹוָה עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ: כָּל אָרְחוֹת יְ-הֹוָה חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְּרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו: לְמַעַן שִׁמְךָ יְ-הֹוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא: מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְ-הֹוָה יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר: נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ: סוֹד יְ-הֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם: עֵינַי תָּמִיד אֶל יְ-הֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי: פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי: צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי: רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי: רְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי: שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ: תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ: פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
פרק לד
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ: אֲבָרֲכָה אֶת יְ-הֹוָה בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי: בַּי-הוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ: גַּדְּלוּ לַי-הוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו: דָּרַשְׁתִּי אֶת יְ-הֹוָה וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי: הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ: זֶה עָנִי קָרָא וַי-הוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ: חֹנֶה מַלְאַךְ יְ-הֹוָה סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם: טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְ-הֹוָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ: יְראוּ אֶת יְ-הֹוָה קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְ-הֹוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְ-הֹוָה אֲלַמֶּדְכֶם: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב: נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה: סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: עֵינֵי יְ-הֹוָה אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם: פְּנֵי יְ-הֹוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם: צָעֲקוּ וַי-הוָה שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם: קָרוֹב יְ-הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ: רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְ-הֹוָה: שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה: תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ: פּוֹדֶה יְ-הֹוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ:
לרכישת נוסח הפרשת חלה מהודר – לחצו כאן
