הנה לאחרונה נפוץ בארץ ישראל סלמון עם הכיתוב האומר שזן הדג הוא קוהו סלמון, והוא מגיע עם כשרויות שהם מקפידות לשווק נקי מטפילים. ונשאלתי הכיצד? והרי בספר תולעת שני (כרך ב ערך סלמון) כתבתי: לדגי האילתית שבטבע יש סוג אחד הנקרא SLMO ואליו משתייך הסלמון המפורסם שהוא הסלמון האטלנטי וסימניו הבולטים הם בכך שהם כסופים עם כתמים גדולים ושחורים על כיסויי הזימים ועל גבם. ויש סוג אחר של אילתית פסיפית, שאליו שייכים 5 מינים עיקריים [צ'אם. ורוד. קוהו. צ'ינוק. אדום] ויש המחלקים אותם ל-13 תתי מינים. דג הצ'אם סלמון [המנוקד] מצוי במפעלים בסין שמעבדים דגים מאלסקה. וכן 'קוהו סלמון' שמקום חיותו בהוקיידו ביפן, מזרח רוסיה, אלסקה, צפון ארה"ב. דגים אלו ושאר בני מינם השייכים לאילתית הפסיפית, אינם מצויים אלא בטבע כלומר מקורם רק מן הים ואין מקורם מכלובים כלל. [הכינוי 'גרבושה' הוא גם לדג אילתית שמקורו מן הים, בשמו המדעי הוא נקרא gorbuscha והוא הסלמון הורוד].
ומכאן שאלתם אם הכל מן הים, איך יתכן שיש כשרות מהודרת על זה, וכגון אותה כשרות שלא תתן בשום אופן על סלמון מן הים מחמת ריבוי תולעי אניסאקיס.
ובכן חשוב להבהיר, שאכן במשך שנים רבות ובמשך דורות רבים הקוהו סלמון [או בשמו האחר סלמון כסוף Silver Salmon] היה דג מן הטבע בלבד. אולם כל העת היו נסיונות לתרבת אותו. עד אשר צ'ילה נכנס לתמונה, והגם שאצלה לא גדל פראי בכלל, היא בנתה מערכות וחוות גידול ענקיות. וגידלה את הזן המסורתי (סלמון אטלנטי, (Salmo salarומהר מאד עברה לנסיונות לתרבת את הקוהו סלמון. ואכן ההצלחה האירה לה פנים, והיום הם משווקים מעל 80% מהעולם של זן זה שמקורו מכלובים בים והוא משווק בעיקר ליפן. ובשנים האחרונות החלו להפיצו במדינות נוספות כמו כאן בארץ ישראל.
כאן המקום להזכיר כי בדג נוסף עברנו שינוי בשנים האחרונות, וזה לגבי הזן צ'ינוק סלמון (Oncorhynchus tshawytscha – King Salmon), והוא מין יוקרתי מאוד. הוא מגודל באופן מסחרי בתוך כלובי ים בעיקר בניו זילנד (שם הוא מהווה את רוב תעשיית הסלמון), וכן בהיקפים קטנים יותר בקנדה ובצ'ילה.
אולם חשוב להדגיש שעדיין הזנים: 1. צ'אם סלמון (Oncorhynchus keta – המנוקד). 2. ורוד גורבושה (Oncorhynchus gorbuscha). 3. סוקאיי / אדום (Oncorhynchus nka). עדיין מקורם מן הים ומלאים בתולעי אניסאקיס [הפרש טכני יש ביניהם שהאחרון הוא רק מהים בכל שלביו. והשנים הראשונים, השלב של הדגיגים נעשה באמצעות מדגרות ענק ביבשה, שמפרות את הביצים, מגדלות את הדגיגים הקטנים, ואז משחררות מיליארדי דגיגים חופשי אל האוקיינוס. אולם כל המשך חיי הדגים זה בים, עד אשר כעבור מספר שנים חוזרים בעצמם אל הנהר של המדגרה, ושם נידוגים. למעשה מבחינת טפילים אין לזה תועלת, והם מלאים תולעי אניסאקיס כמפורט בתולעת שני, בערכם].
