תרד

תרד - המכון למצוות התלויות בארץ

 

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ"כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור חזק, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי רימת זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו.

תרד קפוא – עלים שלימים

הגם שתרד קפוא עובר שטיפות טובות לפני ההקפאה והוא נקי הרבה יותר מתרד טרי, עדיין אין השטיפות מבטיחות את ניקיונו מחרקים, כיון שהעלים נוטים להתקפל, ולא תמיד עוברים את השטיפה הנכונה. ללא 'מיכון' נכון, הם נשארים מקובצים כחבילה אחת ועוברים את מערכות השטיפה, כך שהחרקים 'נוסעים' עם העלים בכל מערכות השטיפה עד הסוף. בנוסף, ראיתי שבחלק גדול ממפעלי ההקפאה התוצרת עוברת שטיפה במים בלבד. זאת ועוד, שהשטיפות אינן יעילות נגד רימת זבוב המנהרות.

לכן למעשה יש להפשיר את העלים, ולאחמ"כ לעשות את כל התהליך הנז' לעיל ב'תרד טרי' [תהליך הניקוי במוצר לאחר הקפאה לעיתים קשה יותר ויש להקפיד היטב על הניקוי. ההקפאה עצמה אינה יעילה להורדת חרקים, אלא ההיפך – היא משמרתם, ראה מש"כ בשו"ת שש משזר ח"א (יו"ד סי' יג)].

תרד – טחון וקפוא

תרד הנמכר טחון ומוקפא, הגם שהוא עבר רק את התהליך של 'עלים שלימים קפואים' כמבואר לעיל, מכל מקום כיון שהוא נטחן דק מאד [יש להקפיד שהטחינה תהיה דקה מאד בגודל של מ"מ אחד, וטחינה דקה כזו, הגם שיש חרקים הקטנים מגודל זה, מ"מ כיון שהטחינה דקה מאד, מסתבר שאם נותרו חרקים הם ודאי נגרסו ונמעכו או נטחנו]. אמנם כל ההיתר של הביטול הוא כשכבר נטחן – נתבטל האיסור, אולם לכתחילה יש לבדוק בצורה יסודית קודם הטחינה.וראה עוד בערך 'ירקות קפואים' בפסקה העוסקת בתרד קפוא קצוץ.

תרד מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, עלי התרד הם בחזקת נקיים. אולם לא בוודאות, ולכן יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,

עלי תרד מיובשים – ראה ערך 'תרד מיובש'.

כנימת עלה על עלה תרד
עכביש (בעיגול הלבן) ואקרית (בעיגול השחור) על עלה תרד
זחל עש פרודניה על עלה תרד
זחל תריפס (בעיגול הלבן) ונמלה (בעיגול השחור) על עלה תרד, למעלה זחל התריפס בהגדלה
למידע נוסף:
אגוז קוקוס - המכון למצוות התלויות בארץ
אגוז קוקוס

אגוז הקוקוס גדל בדרום אמריקה, הודו, הוואי ועוד. הקליפה הראשונה של האגוז היא חלקה בצבע חום בהיר-ירוק. תחת קליפה זו יש קליפה עבה יותר שצבעה

קרא עוד »
שום ירוק / יבש - המכון למצוות התלויות בארץ
שום ירוק / יבש

  אופן הבדיקה והשימוש: כאמור, שום טרי הוא בחזקת נקי, והנגיעות שלעיתים נדירות מצויה בו – איננה מחייבת בדיקה, אולם מחייבת זהירות של הפרדת העלים

קרא עוד »
כמהין/טרפש - המכון למצוות התלויות בארץ
כמהין/טרפש

  אופן הבדיקה והשימוש: פטריית הכמהין שמקורה באירופה חייבת בבדיקה, עקב זאת שהנגיעות שם מצויה [בבדיקות שנעשו על כמהין שמקורן באיטליה, נמצאה נגיעות של 10%

קרא עוד »
שומר - המכון למצוות התלויות בארץ
שומר

  אופן הבדיקה והשימוש: כיון שיש חשש גבוה של חרקים בתוככי העלים ובפרט של התריפס, יש לדאוג לשטיפה היטב של כל הגלדים. ומובן אם כן

קרא עוד »
כרתי / כרישה / לוף - המכון למצוות התלויות בארץ
כרתי / כרישה / לוף

  אופן הבדיקה והשימוש: יש לחתוך את החלק התחתון כולל השורש, להפריד את העלים לחלוטין כולל החלק התחתון, לחתוך את כל העלים לשניים לכל אורכם,

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון