דג השמייגלה/חד לסת/ Halfbeak
חד לסת הוא כינוי לכל הדגים שיש בקצה פיהם צורת סייף ארוך, לעיתים יש בשני הלסתות, ולעיתים יש רק בלסת העליונה, ולעיתים רק בלסת התחתונה, והוא הדג הנוכחי. ומכאן גם שמו של הדג שמיגלה, שהוא חצי מקור בערבית, וכן בתירגומו לאנגלית. וראה עוד לעיל בערך ' בוסיף' המצוי במרוקו.
דגים אלו חיים בכל האוקיינוסים, בים ובחופיו, דגים אלו ניתן לראותם מקפצים ומוציאים כל גופם מן המים וחוזרים [ובזה הזמן הם נטרפים על ידי דגי הדוראדו, ראה לעיל בערכו].
דגים אלו גודלם מגיע ל 30 ס"מ, הם בעלי גוף מוארך המותאם לחיות במים פתוחים. קשקשים גדולים יחסית שמתאימים למהירות השחייה שלהם, והם מתנתקים בקלות, אין לדג קוצים בסנפירים. בעל מספר כתמים בודדים בצורת נקודות שחורות קצה הלסת התחתונה הארוכה היא בצבע אדום-כתום, הדגים חיים בלהקות,
והם ניזונים מאצות וצמחי ים, פלנקטון, רכיכות וסרטנים, ומדגיגים קטנים, ולכן לעיתים ניתן למוצאם בין להקות הסרדינים.
הדגים אינם מסחריים בדרך כלל, אולם בחלק מהמדינות הם בעל ערך, וכגון ביפן הוא נידוג ומשתמשים בו ל"סושימי".
אופן הבדיקה והשימוש:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- עקב הקשקשים הגדולים המכסים את גוף הדג, לכאורה לאחר הקשקוש, אין לחוש לטפילים חיצוניים כלל. אלא בצדדי הבטן התחתון, שם יש להתבונן שאין כל סימן של פציעה, במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ. כמו"כ יגרד היטב את העור במקום זו מחשש לטפיל שיושב שם ללא חדירה לבשר.
דגים בעלי חרב כפול משני הצדדים
