קרפיון/Carp/Carpio/ Cyprinus

קרפיון/Carp/Carpio/ Cyprinus - המכון למצוות התלויות בארץ

קרפיון/Carp/Carpio/Cyprinus

משפחת הקרפיוניים הם דגים החיים במים מתוקים, ונפוצים כיום במקווי מים מתוקים ברבים מן המדינות בעולם. מקורו של הדג הוא בסין שם בייתו אותו, ומדינת יפן פיתחו מינים שונים עמידים לאופנים שונים.

כיום מוכרים 24 מינים של דג זה, כאשר למאכל נפוצים חלק מהם, וביניהם הוא הקרפיון המצוי [Cyprinus carpio]. ברוב ככל מדינות העולם, גידולי קרפיון היום הם גידולי בריכות, כאשר היום המינים הם כבר מינים שנבחרו בקפידה והוכלאו באופנים שונים על מנת להבטיח מהירות גדילה, ועמידות מוגברת, גידול מוגבר בפחות שטח ועוד. לארץ ישראל הייבוא של המינים החדשים ועמידים הגיע מיגוסלביה לפני קרוב למאה שנה, ולפני כחמישים שנה הובאו מינים נוספים למטרות הכלאה וטיפוח. ובין היתר בהפחתת קשקשים שעל הדגים, כאשר במקורם הדג מכוסה קשקשים גדולים ועם פיתוח הזנים, הקשקשים מופיעים לאורך שורה אחת או שנים לאורך הדג [ולעיתים מחמת מוטציה יש איבוד קשקשים מוחלט, דבר המהוה בעיה הלכתית].

הדגים יכולים להגיע לממדי ענק של מטר וחצי ויותר, ולאורך חיים ארוכים מאד [יש דיווח של דג שעבר את גיל מאה השנה]. בפועל בממוצע הדג אורכו הוא של 30-50 ס"מ בלבד. בין המאפיינים המיוחדים לדג הקרפיון הוא בכך שגובהו יכול להגיע לרבע או אף לשליש מאורכו. צבע הדג משתנה למיניו השונים, בשלל צבעי הכסף, האפור והצהוב וביפן אף הוסיפו את שלל הגוונים שבין אדום לצהוב, ומכאן שאפשר למצוא דגי קרפיון עם שינויי צבעים קיצוני למדי [דגי הזהב הנפוצים באקווריומים כיום אף הם פרי פיתוח של היפנים מדגי קרפיון].

דג זה עדיין נמצא בטבע בנהרות ובאגמים הקרים והקפואים בצפון מדינת סין. דג זה מיוחד מאד בעמידות שלו גם בטמפ' גבוהות מעל 50 מ"צ. וגם לטמפ' קרה מאד של 4 מ"צ. בנוסף הם עמידים למליחות מים ברמות שונות.

לדגים יש בינים ליד הפה [יש מינים עם ארבעה ויש עם שנים] באמצעותן הוא נובר בקרקעית ומחפש את מזונו, שהוא לרוב חסרי חוליות חומרים צמחיים ורקב, ובבריכות כמובן אלו כופתאות המזון המסופקים לדגים.

כאמור לעיל, דג זה משווק היום מבריכות של מים מתוקים, שם מצויים סוגי טפילים שונים ובעיקר  המפורסמים שבהם והם 'ארגולוס' ו-'לרניאה' [ראה לעיל במבוא בסקירה על טפילים בערכם של טפילים אלו]. באופן נדיר ובבריכות מוזנחות לחלוטין תתכן נגיעות של טפילים חיצוניים חד תאיים 'איכתיופתיריוס' שכשמם כך הם נראים על גבי זימי הדג כעין נקודות לבנות וגודלם כחצי מ"מ, טפילים אלו נמצאים גם מתחת לעור וגם על גבי הזימים.

בכנרת גדל דג הקרפיון ויש לו שני מופעים שונים, הדגים ברובם נתפסים בעיקר בעונה החמה יותר, שאז התיאבון שלהם גדול והם מתפתים יותר לאכול את אשר הדייגים זורקים להם בפתיונות. הדגים הם קרפיון הבר [Sazan] שצבעו נוטה יותר לצהוב-כתום, וגופו מכוסה קשקשים, וגופו ארוך יותר ופחות גבוה מקרפיון הבריכות המצוי. והשני הוא קרפיון הבריכות וגם הוא מצוי לפחות בשני מופעים שונים.

בשנת תשס"ו בנסיעתי לארגנטינה לבקר במפעלי הדגים, בדקתי בין היתר את דגי הקרפיון שמקורם מאגם פירנאה [אגם של מים מתוקים בויקטוריה], ובראשית בדקתי כמה סוגי דגים המגיעים מאגם זה ונמצאו כולם נקיים. ושוב בדקתי כמה קרטונים מלאים בביצי דגי קרפיון, ונמצא הכל נקי. ושוב בדקתי כמה דגי קרפיון שלימים, ובאחד מהם מצאתי תולעת על ביצה אחת ובהמשך כאשר המשגיח שהה שם 20 יום מצא בייצור מרובה של ביצי דגים עוד 5 כאלו בלבד [תמונות של ביצים עם תולעת זו, ראה להלן בפרק של דגים מעובדים בערך 'ביצי דגים']. ומתברר שתולעת זו היא טפילית ממשפחת 'מיקסוזואה' Myxozoa זו משפחה שיכולה לחיות גם במי ים וגם במים מתוקים [כך זה זוהה על ידי הווטרינר המקומי מטעם משרד הבריאות בארגנטינה].

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • דגים הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות גידול המטופלות כדבעי, ומפוקחות על ידי גוף כשרות מומחה בטפילים, הרי שהדג בחזקת נקי,  ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. ומותר לאוכלם ללא חשש כולל ראש הדג ושאר איבריו. ומעיקר הדין אין צריך לחוש לנמטודות שאינן מצויות בדרך כלל [וכאשר יש חשש למקרה נדיר של נגיעות, הכשרויות הבקיאות בפיקוח הטפילים, מודעים ובודקים ועושים את כל הנדרש. והרוצה לבדוק לעצמו, לאחר הוצאת בני המעיים, יגרד היטב את דפנות הבטן, ואת ראש הדג יסיר, או יחתוך ויוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, וישטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה או שפשוף. כמובן שבשיווק פילה של הדג, אפשר להשתמש ללא חשש כלל].
  • דגים שמקורם מבריכות ללא פיקוח, וכן דגים שמקורם מן הכנרת יש לנקות כדלהלן:
  • טפיל 'ארגולוס' כמבואר במבוא נותר על עור הדג ואיננו חודר פנימה, להוציא חדירה אפשרית לחלל הפה או איזור הזימים. טפיל זה אוחז בדג בעוד הטפיל חי, אולם לאחר מיתתו אחיזתו חלשה ביותר, ולכן:

את ראש הדג יש להסיר לחלוטין, או לחילופין לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

את גוף הדג, יש לגרד היטב עם סכין, על פני כל הדג כולל במקום שאין קשקשים. או לחילופין להעביר על פני כל הדג לחץ אויר חזק או קיטור חזק שאמור להסיר את הטפיל.

דג שעבר הקפאה, או אף מצונן שעבר זמן לאחר מיתתו, אחיזת הטפיל חלשה ביותר, ולכן לאחר ההפשרה, יש לשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי גירוד עור כל הדג.

  • מחשש לטפיל 'לרניאה' שחודר לגוף הדג, יש להתבונן היטב [בעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב] ולוודא שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא, במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס"מ.

באם מסירים, את ראש הדג, ואת עור הדג, ומנקים היטב את דפנות בטן הדג, לאחר התבוננות שאין פצע אדום מחמת חדירה של טפיל, הדג בחזקת נקי ומותר באכילה.

דג קרפיון מגידול חקלאי בבריכות

קרפיון בריכות שנתפס בכנרת

ארגולוס על גבי דג קרפיון

 

 

למידע נוסף:
פלמידה שחורה - המכון למצוות התלויות בארץ
פלמידה שחורה

פלמידה שחורה (Auxis rochel – Buiiet tuna) הפלמידה השחורה Palmuda gammadit או בשמו המדעי של הדג – Auxis rochei, כינוי נוסף באנגלית לדג זו הוא

קרא עוד »
גובוס/ Bogue - המכון למצוות התלויות בארץ
גובוס/ Bogue

טפילים בדג הגובוס/ Bogue דגי הגובוס הם דגים קטנים (בממוצע של 15 ס"מ), גופם מוארך, ויש להם עיניים גדולות, צבעם ירוק-כסוף, ולאורך גופם יש קוים

קרא עוד »
סבאלו/Sabalo - המכון למצוות התלויות בארץ
סבאלו/Sabalo

סבאלו/Sabalo דג זה גדל בנהרות של מים מתוקים, בעיקר מצוי במדינות דרום אמריקה. קיימים כמה דגים המכונים בעולם בשם זה, אולם הנז' להלן כוונתי לדג

קרא עוד »
לוקוס/דקר/ Grouper - המכון למצוות התלויות בארץ
לוקוס/דקר/ Grouper

דג לוקוס/דקר/ Grouper   דגי הלוקוס הינם דגי ים, ומצויים בימות רבים בעולם, משפחה זו מונה כ 20 סוגים ומעל 120 מינים שונים. הדגים הללו

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון