פלפל לבן / פלפל שחור

פלפל לבן / פלפל שחור

פירות הפלפל (שמהם עושים את הפלפל הלבן והשחור) גדלים על צמח מטפס, שמגיע עד לגובה של 4 מטרים.

הצמח מטפס ונתמך ומסתרג על עצים סמוכים, גדרות, עמודים וכו'.

התרבות הצמח הוא באמצעות ייחורים והוא מניב את פריו בפעם הראשונה לאחר ארבע שנים

(ולהבדיל משאר סוגי הפלפלת שהם ירק ומניבים בשנה הראשונה מזריעתם מגרעין).

פירות הפלפל גדלים על חודים תלויים, כשבקצה החוד צבע הפירות הוא אדום ושאר הפירות בצבע ירוק.

הפלפל גדל בעיקר באסיה, הודו, מלזיה, אינדונזיה ועוד.

לתוצר הסופי המעובד מפירות אלו יש גוונים שונים, שחור, לבן, ירוק וורוד. כולם מאותו גרגיר פלפל, אבל שונים באופן עיבודם.

את הפירות קוטפים כשהם סיימו את תהליך גדילתם, אך בעודם עדיין קשים ולא בשלים.

לאחר הקטיף, מתחלק אופן העיבוד לפי המוצר הסופי שזקוקים לו.

 

אופן העיבוד עבור פלפל שחור

לוקחים את הפירות הירוקים ומבשלים אותם במים רותחים לניקוי

וכזירוז לפעילות האנזימים שאמורים לסייע להשחמת הפרי בזמן הייבוש.

הפירות עוברים ייבוש על פי רוב בשמש, אם כי בחלק מהמקומות יש מכונות מתקדמות יותר.

בתום תהליך הייבוש והשפעת האנזימים הקיימים בפרי, הוא משחים וצבעו הופך להיות שחור ומצומק ובפנים שוכן הגרעין הפנימי.

אופן עיבוד פלפל לבן

הסרת כל ציפת הפרי ושימוש בגרעין הפנימי בלבד.

הסרת הציפה נעשית באמצעות ריכוך הפרי במים למשך כמה ימים ופעולה זו נעשית בפירות הטריים קודם ייבושם.

יש המייצרים את הפלפל הלבן לאחר עיבוד הפלפל השחור.

אופן העיבוד של פלפל ירוק, שימוש בפירות הירוקים בעודם בוסר,

אולם הם מיובשים תוך כדי שמירה על הצבע, באמצעות גופרית, ויש השומרים על צבעו באמצעות ייבוש בהקפאה.

אופן עיבוד של הפלפל הוורוד

כמו בפלפל השחור אך מגרגירי הפלפל האדומים (ויש המיוצרים מזנים אחרים ושונים של הפלפל).
הפלפל ובפרט השחור שהוא עדיין עם ציפת הפרי, נוטה לאבד מהר את טעמו וריחו וההתנדפות מהירה יותר לאחר הטחינה,

ולכן השיווק של גרגירים אלו קיים אמנם באופן של ייצור ושיווק כאבקה טחונה,

אך בדרך כלל רבים מעדיפים לקנותו כגרגירים ולבצע את הטחינה במקום קודם השימוש.

בשיווק המיועד לטווח ארוך ממפעלי העיבוד לשיווק העולמי,

אורזים אותו באריזת וואקום כדי לשמר את טעמו וריחו של הפלפל.

הפלפל בתום עיבודו הוא בחזקת נקי.

אולם לעיתים בתהליך אחסון ארוך ולקוי, הוא עלול לקבל נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים.

אופן הבדיקה והשימוש:

ברכישה של גרגירים באריזת וואקום

המוצר בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה.

 

ברכישה של גרגירים באריזות רגילות

רצוי לבצע בדיקה כללית בתחתית האריזה שאין פסולת חרקים כגון אבקה מרובה או קורים וכיו"ב.

כמו כן יש לבצע בדיקת מדגם של חופן גרגירים ולוודא שאינם נקובים. נמצאו סימני חרקים, יש לבדוק את כל התכולה.

 

פלפל לבן/שחור טחון

באם הטחינה טרייה

(לעיני הצרכן ולכתחילה קודם הטחינה יבדוק מדגמית לוודא שהתוצרת בחזקת נקיה) המוצר בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה.

 

באם היא תוצרת מאוחסנת

יש לפזר את האבקה על גבי משטח בצבע כתום, ולבדוק שאין חרקים בוגרים או זחלים, גושים או קורים.

באם נמצאה נגיעות,  הסרת החרקים קשה באבקה טחונה, ועדיף שלא להשתמש במוצר זה.

פלפל שחור מיובש בשמש
למידע נוסף:
ממרחים - המכון למצוות התלויות בארץ
ממרחים

ממרחים – סקירה ואופן הבדיקה והשימוש הגדרתו המקובלת של ממרח היא, מזון מוצק אך רך, שניתן למרוח בשכבה אחידה, כאשר בדרך כלל אין בו גושים

קרא עוד »
חומוס - המכון למצוות התלויות בארץ
חומוס

גרגירי החומוס גדלים בתוך תרמילים בצמח החימצה התרבותית ממשפחת הקטניות. בכל תרמיל עד שלשה גרגירים. הצמח זקוק לאקלים חם, ואסיפתו בדרך כלל בחודש יוני למניינם.

קרא עוד »
פפריקה

הפפריקה היא אבקה טחונה שמקורה מפלפל צ'ילי משני זנים עיקריים הקטן יותר והמוארך. באופן העיבוד מתחלקת הפפריקה לחריפה יותר או פחות. הפלפל קודם טחינתו עובר

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון