החרשוף הוא מזני הארטישוק [ארטישוק בר], כאשר פרי הארטישוק עצמו קטן יותר והגם שהוא נאכל, מכל מקום עיקר השימוש בצמח זה הוא בעלים שלו.
עלי החרשוף נגועים בחרקים רבים, ובעיקר בכנימות עלה, הנמצאים בכל חלקי העלה, כולל במקומות מסתור בקלח. אל הפרש המתוק של הכנימות מצטרפים הנמלים, על העלים נתפסים גם השבלולים ועוד, ולעיתים גם זחלים הנוברים מחילות בקלחים.
אופן הבדיקה והשימוש:
פרי החרשוף, חייב ניקוי, וראה בערך 'ארטישוק' את אופן ניקוי הפרי, וגם כאן הדברים שווים.
עלי החרשוף כאמור הם נגועים ביותר, ולכן חובה לנקותם היטב קודם השימוש. גם הקלחים חייבים ניקוי יסודי.
אם השימוש כולל את העלים, יש להפריד את העלים מהקלח, לנקותם מכל לכלוך בולט לעין, להשרות כמות מועטה של עלים במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת כל עלה בנפרד ולשפשפו באמצעות ספוג רך יחד עם החומר ניקוי מכל צידי העלה תוך הקפדה על מקומות הקפלים. לאחמ"כ יש לשטוף כל עלה תחת ברז מים חזק. להתבונן כנגד מקור אור שלא נותרו חרקים.
במידה והשימוש הוא בקלחים בלבד [שזה השימוש המצוי], אפשר להסתפק בשטיפה היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף עם ספוג מכל צידי הקלח.
בהמשך כאשר מסירים את הסיבים [לצורך השימוש בקלחים, מסירים את הסיבים בסכין או באמצעות קולפן. גם את החלק הנראה כעין 'ניילון' שבחלק הפנימי של הקלח מסירים עם סכין], יש להתבונן שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מחילות או נבירות לתוך הקלח. במידה ונמצאו מחילות, יש לחטט אחריהם ולראות שלא נותרו חרקים, ויש להסיר את כל המקום הנגוע.
