קוצ‘יניל – E120

E120 (קוצ‘יניל) הוא צבע מאכל אדום שמשתמשים בו בתעשיית המזון, צביעת בדים וכיו”ב. מקור הצבע הוא מכנימת הקוצ’יניל [Cochineal scale] ששייכת למשפחת כנימות המגן. [השם המדעי של הכנימה הוא: Dactylopius coccus]. הכנימות הללו מתפתחות על צמחים, בעיקר ממשפחת הצבר, ומשם נאספות. גוף הכנימה מכיל כמות מרובה של חומצה כרמינית [Carminic acid] שהוא חומר בצבע אדום. לאחר אסיפת החרקים, הם מומתים באמצעות הטבלה במים חמים, לאחר מכן הם מיובשים בתנור, נטחנים, ומורתחים במים. לתערובת מוסיפים מלחי אלומניום וסידן [ולצורך הצללה משתמשים בחומרים נוספים]. המוצר הסופי הוא צבע מאכל אדום. [יש מדינות שאוסרות את השימוש בצבע זה, ויש מדינות שמעדיפות צבע טבעי זה על צבעים סינטטיים תחליפיים].
מבחינה כשרותית, מכיון שהדם לאחר ייבושו נעשה כעפר בעלמא, ראה בכרך א פרק ו סעיף מא, שדעת רבים מהפוסקים להתיר את השימוש בצבע מאכל זה, ביניהם שו”ת תפארת צבי (יו”ד סי’ ע”ג), מעם לועז פרשת תרומה שהתיר את הקירמיז [שהוא השם של מוצר זה בערבית], וכן פסק המהר”ם בן חביב בשו”ת קול גדול סי’ ס”ה, וכן כתב מרן החיד”א בספר טוב עין (סי’ יח, צה) והוסיף שם שכן דעתם להתיר של מהר”ש שלם מאמסטרדם ומוהר”א ישראל זצ”ל. וכן כתב בשו”ת שערי צדק (יו”ד סי’ ק) וכן כתב להתיר הגר”ח פלאג’י זצ”ל בספרו גנזי החיים מערכת ת אות י, והוסיף שם שהנזהר בזה אינו אלא ממדת חסידות. וראה עוד שם שלמרות שיש ביטול יש לדון האם יש חשש משום חזותא, אך למעשה יש להתיר ואין לחוש לזה וכפי שמוכח מדין הכורכום המובא בש”ך בסי’ קיד, ראה שם. מכל מקום הלכה למעשה, מכיון שבימינו קיימים תחליפים לצבע אדום שהם כשרים ומקורם איננו מחרקים, ודאי שעדיף להשתמש בהם ולא להיכנס לספיקות.
למידע נוסף:
קרפיון/Carp/Carpio/ Cyprinus - המכון למצוות התלויות בארץ
קרפיון/Carp/Carpio/ Cyprinus

קרפיון/Carp/Carpio/Cyprinus משפחת הקרפיוניים הם דגים החיים במים מתוקים, ונפוצים כיום במקווי מים מתוקים ברבים מן המדינות בעולם. מקורו של הדג הוא בסין שם בייתו אותו,

קרא עוד »
פירורי לחם - המכון למצוות התלויות בארץ
פירורי לחם

פירורי לחם – סקירה פירורי לחם, מיוצרים בשתי דרכים. האחת, באפיית לחם למטרת הפיכתו לפירורים. השנייה, בית המאפה מקבל את הלחם החוזר מהחנויות, ומפוררו ומוכרו

קרא עוד »
קודואה - המכון למצוות התלויות בארץ
קודואה

טפיל זה שצורתו כעין גרגר אורז ונקרא בלע”ז Kudoa Microsporidium Feiferi הוא חודר אל שריר הדג באמצעות עקיצת הנקבה את הדג, ומחדיר את הביצה לקמת

קרא עוד »
קנה סוכר - המכון למצוות התלויות בארץ
קנה סוכר

קנה סוכר קנה סוכר הוא צמח עשבוני רב שנתי המשמש להפקת סוכר לאכילה, ולהפקת כוהל. במדינות שונות ובעיקר במזרח נהוג למכור את הקנים עבור מציצת

קרא עוד »
צימוקים - המכון למצוות התלויות בארץ
צימוקים

סקירה מורחבת על הצימוקים צימוקים מיוצרים כמעט מכל זן של ענבים ללא חרצנים, כאשר המומלצים יותר הם הזנים בעלי תכולת סוכר גבוהה, וככל שרמת הסוכר

קרא עוד »
פקעות ורדים - המכון למצוות התלויות בארץ
פקעות ורדים

פקעות ורדים פקעות ורדים הם תרמילים [=שחלה] ובהם הזרעים של הוורד, המיוצרים על ידי הפרח לאחר הפריחה. לאחר קילוף הפקעת משתמשים בקליפה האדומה בתעשיית המזון,

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון