פירות הפפאיה המשווקים בארץ, הם ממטעים מטופלים והם בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה. הפירות הגדלים בחצירות פרטיות, ואותם המשווקים בשווקים הפתוחים באסיה ובפרט במדינת סין ותאילנד, מצוי בהם לעיתים רימות של זבוב הפירות וחובה לבודקם לפני האכילה. כמו כן יש לבדוק חיצונית את הפרי שלא נגוע בכנימת הפפאיה, שהיא גם המעבירה הראשית של וירוס הטבעות של צמח הפפאיה הגורם לעיוות הפרי וכמעט בלתי ניתן לתיקון אלא יש צורך במניעה מראש. [אודות מעמדו ההלכתי של צמח זה, ראה בספרי שו”ת חלקת השדה (ח”א ערלה סי’ טו, ח”ד ערלה סי’ א-ה) שהגדרנו שיח זה כאדמה לענין ערלה וברכה, לאחר מחקרים שביצענו כאן באדמת ארץ לבקשת הראש”ל ג”ע מרן הגרע”י זצוק”ל].
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור בארץ ישראל, הפאפיה היא בחזקת נקייה, אולם במקומות שיש חובת בדיקה לפני האכילה וכאמור לעיל, יש לנהוג כדלהלן: לאחר קילוף הפרי, יש להתבונן סביב הפרי ולראות באם אין סימני עקיצה [לאחר הקילוף מקום העקיצה נראה ברור יותר], ובאם אין מקום רך או ממוסמס מידי. במידה ויש חשש כלשהו יש לחטט בעומק ולראות שאין מצויות רימות בתוך הבשר.
פפאיה מיובשת או הנמכרת בצורות שונות של עיבודים כגון פפאיה מסוכרת וכד’, יש להתבונן שלא נדבקו חרקים על גבי הפרי בזמן הייבוש או העיבוד. וראה בערך ‘פירות יבשים‘.
